Page 324 - ורד נועם סופי לאתר

‫פרק ד‬

‫גוף הלכה או רעיון דתי מספרות הבית השני אינו מלמד בהכרח על איחורו‪.‬‬
‫לעתים מתברר שהוא הוכר בתוך גבולותיו הסגורים של חוג יהודי אחד ויחיד‬
‫בימי הבית‪ ,‬וחוג זה הוא שהוריש אותו אל תוך עולמם של התנאים המאוחרים‬
‫יותר‪ .‬רמז למחלוקת קדומה עם זרמים אחרים בדבר תקפותו של בית הפרס עולה‬
‫מקביעתם של חכמים‪ ,‬שהכותים אינם נאמנים על בית הפרס‪ 397.‬אם השומרונים‬
‫לא הכירו בחומרה חוץ–מקראית זו‪ ,‬אפשר שדעת כת קומראן‪ ,‬ואולי אף דעת‬

‫הצדוקים‪ ,‬הייתה כדעתם‪.‬‬
‫קדמותו של הנוף ההלכתי של ‘בית הפרס' ניכרת גם מאופיו הראשוני‬
‫של השיעור שקובעת אותה משנה (אהלות יז א) לבית הפרס הנחרש במעלה‬
‫ולא במישור‪ .‬שיעור זה נקבע על פי ‘ניסוי' בפיזור זרעי כרשינים באמצעות‬
‫המחרשה‪ ,‬המדמה את פיזורן של העצמות‪ 398.‬הלכה זו מעידה גם‪ ,‬שיסודן של‬
‫הלכות בית הפרס הוא אכן בחשש מעשי ומוחשי מפני טומאתן של העצמות‬

‫שנתפזרו‪ .‬עובדה זו ניכרת גם במאפיינים נוספים של בית הפרס‪:‬‬

‫ תחומו של בית הפרס מסתיים‪ ,‬גם בפחות מן השיעור שננקב לעיל‪,‬‬

‫במקום שהוטחה בו המחרשה בסלע או ננערה מן העפר‪ ,‬שכן משם ואילך‬
‫אין עוד חשש לפיזור עצמות‪399.‬‬

‫ אפשר לבדוק את עפר בית הפרס על ידי סינון בכברה‪ ,‬ואם לא נמצאו‬

‫עצמות — לקבוע חזקת טהרה‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬למהלך בו‪400.‬‬

‫ נאסרה בבית הפרס זריעה של זרע הנעקר עם שורשו מחשש שיעלו‬

‫עצמות עם העפר שבין השורשים‪ ,‬ואם בכל זאת נעקר משם זרע שדרכו‬
‫להיקצר‪ ,‬יש לסנן את העפר בכברות בתוך תחומיו של בית הפרס‪401.‬‬

‫ אפשר לטהר את בית הפרס על ידי נטילת שלושה טפחים מפני השטח‬

‫שלו‪ ,‬כשיעור עומק מחרשה‪402.‬‬
‫ ועם זה‪ ,‬בגוף הלכה זה בולט גם יסוד נומינליסטי‪ ,‬המגביל את השפעת‬
‫הטומאה בבית הפרס באופן שרירותי‪ ,‬תוך התעלמות מנסיבות מעשיות‪.‬‬

‫ החורש צבירת עצמות אינו עושה את השדה לבית פרס‪ ,‬אף שהסיכוי‬

‫‪ 3 97‬משנה‪ ,‬אהלות יז ג; משנה‪ ,‬נידה ז ג‪.‬‬
‫‪ 3 98‬לדעתו החולקת של ר' יוסי בדין המעלה ראו שם‪ ,‬ותוספתא‪ ,‬אהלות יז ב (עמ' ‪.)615‬‬

‫‪ 399‬משנה‪ ,‬אהלות יז ב (עמ' ‪.)124‬‬
‫‪ 400‬שם‪ ,‬יח ד (עמ' ‪.)131-130‬‬
‫‪ 401‬שם‪ ,‬ב (עמ' ‪.)129‬‬
‫‪ 402‬שם‪ ,‬ה (עמ' ‪.)132-131‬‬

‫] ‪[ 314‬‬