Page 320 - ורד נועם סופי לאתר
P. 320
פרק ד
לפי שהוא אומר" :ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא" (פס' כ),
על טומאת מקדש הכתוב ענש כרת .אתה אומר ,על טומאת המקדש הכתוב ענש
כרת ,או לא ענש אלא על הזייה? ת"ל" :ואם לא יתחטא" (פס' יב) ,עונשו" :לא
יטהר" (שם) ,אין עונשו כרת'377.
נקודת המוצא של המדרש בפסוק יב‘ :הּוא יִ ְת ַחּ ָטא בֹו ּ ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִליׁ ִשי ּו ַבּיֹום
ַהּׁ ְש ִבי ִעי יִ ְט ָהר וְ ִאם ֹלא יִ ְת ַחּ ָטא ּ ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִליׁ ִשי ּו ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִבי ִעי ֹלא יִ ְט ָהר' .המדרש
מקשה על הצורך בניסוח השלילי בסוף הפסוק — ‘וְ ִאם ֹלא יִ ְת ַחּ ָטא ּ ַבּיֹום
ַהּׁ ְש ִליׁ ִשי ּו ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִבי ִעי ֹלא יִ ְט ָהר' — לאחר שכבר שמענו כי ‘הּוא יִ ְת ַחּ ָטא בֹו
ּ ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִליׁ ִשי ּו ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִבי ִעי יִ ְט ָהר' בראש הפסוק .מכאן פונה המדרש אל פס'
כ ,ממנו משתמע לכאורה כי כל טמא הנמנע מלהיטהר ,מטמא בעצם נוכחותו
בתוך העדה את המקדש ומתחייב כרת .הדרשן מזדרז לדייק בפרשנותו של
הפסוק‘ :על טומאת מקדש הכתוב ענש כרת!' .לאמור :המילים ‘כי את מקדש ה'
טמא' אינן מתארות את התוצאה הנגרמת מכוח חטאו של ‘איש אשר יטמא ולא
יתחטא' ,כי אם את המשך פעולתו של אדם זה ,אשר לאחר שלא טהר נכנס אל
הקודש וטימא את המקדש .לשון אחר ,איסור הכרת אינו בעצם מצב הטומאה
כי אם בכניסה אל הקודש במצב זה 378.כעת תוהה הדרשן שנית‘ :או לא ענש
אלא על הזייה?' — שמא תאמר שבכל זאת נתכוון הפסוק לענוש כרת את כל מי
שלא היזה ,כלומר שלא נטהר בזמנו במי פרה? ‘ת"ל" :ואם לא יתחטא [עונשו]
לא יטהר" (פס' יב) ,אין עונשו כרת' — את הסברה בדבר עונש כרת למי שלא
נטהר דוחה המדרש מחדש מתוך הפסוק שפתח בו (יב)‘ :ואם לא יתחטא [— ]...
לא יטהר' .לאמור ,עונשו היחיד של מי שלא נטהר הוא שאינו טהור (!) ולא על
כך ענש הכתוב כרת.
אפשר שהדרשן מצא לנכון לדרוש את הפסוק ‘ואם לא יתחטא [ ']...על
דרך זו דווקא משום דמיונו לכתוב אחר‘ :ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא
עוונו' (ויקרא יז טז) .גם פסוק זה משמיע לפי פשוטו את הסברה הנדחית כאן,
שהנמנע מלהיטהר הוא חוטא ,ומדרשנו מקים כנגדו פסוק מקביל ,שסופו במצב
ריטואלי‘ :לא יטהר' במקום בהצהרה מוסרית‘ :ונשא עוונו'.
3 77ספרי במדבר קכה (עמ' .)160המדרש הובא על פי כתב יד רומי ,בהשלמת הקיצורים
ובתוספת סימני פיסוק .הדרשה נכפלת גם בפס' כ ,פסקה קכט (עמ' .)167ראו גם פס' יג
שם ,העשוי אף הוא להתפרש כך ,אך לא נידון בהקשר זה במדרש (אבל ראו הבחנתו של
הנצי"ב כאן ,בין פס' יג לפס' כ).
378ראו פירוש הרמב"ן לפסוק הזה ,לעיל ,פרק א ,ב.5
] [ 310
