Page 316 - ורד נועם סופי לאתר
P. 316
פרק ד
מצינו שגם במקומות אחרים משמש הביטוי ‘נפש' ,או ‘נפש אדם' לריבוי ‘בן
שמונה' 362.הלכה זו משתקפת גם בתרגום יונתן לאותו פסוק‘ :דיקרב בישכיבא
לכל בר נשא ואפילו לוולדא בר ירחין [363.']...
המדרש בספרי ממשיך ושונה‘ :משמע מביא את בן שמונה ומביא את דמו?
ת"ל" :בנפש האדם" ,להוציא את דמו ,דב' ר' ישמעאל .ר' עקיבה או'" :נפש
אדם" — להביא את הדם' 364.לאחר שריבה המדרש את בן שמונה המת לטומאה
מ'לכל נפש אדם' ,הוא תמה אם יש לרבות מכאן גם את טומאת דמו .בפסוקים
נאמר פעמיים‘ :נפש אדם' (יא); ‘בנפש האדם' (יג) .המדרש מרבה מן הראשון
את הנפל בן השמונה ,אבל ר' ישמעאל ממעט מן השני את דמו‘ :להוציא
את דמו'‘ ,דאין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט' 365.ואילו ר' עקיבא מרבה גם
את דמו של הקטן מן הלשון ‘נפש אדם' בפסוק יא ,וקרוב להניח שדרשה זו
כבר מבליעה בתוכה את הגזרה השווה מן הפסוק ‘כי הדם הוא הנפש' .מאחר
שהמילים ‘נפש אדם' מתוך הצירוף ‘לכל נפש אדם' מופנות אצל ר' עקיבא
לריבוי הדם ,נראה שאת ‘בן שמונה' המת ריבה לעיל מן המילה ‘כל' שבראש
הפסוק לבדה.
כמעט כל מפרשי הספרי המסורתיים ,וכמותם החוקרים שטיפלו בקטע
זה ,פירשו שמחלוקת זו במדרש היא המחלוקת במשנת אהלות ב ב‘ :דם קטן
3 62ראו מכילתא דר' ישמעאל נזיקין ,ד (עמ' ;)261שם ,ה (עמ' .)266
363תרגום יונתן ,מהדורת קלארק ,עמ' .182השוו למהדורת גינזבורגר ,עמ' 263ולמהדורת
רידר ,עמ' .221הנוסח 'בר תשעא ירחין' הוא כנראה משני ,ולא כדעת ויינפלד ,עובר,
עמ' ,142שראה בו עיקר ופירשו כפולמוס שתכליתו להדגיש שרק הנולד לתשעה מטמא
ולהוציא את הנפל מדין טומאה שייחסו לו כביכול כתות חולקות .הרי אנן סהדי ,שהנפל
שיצא מרחם אמו מטמא גם לשיטת חז"ל .גם יצחקי ,ההלכה בתרגום ,עמ' ,458-457פירש
שהתרגום מבקש לפטור נפלים מטומאה ,אלא שהעיר נכונה שזו שיטה המנוגדת לשיטת
חז"ל .ואולם לי נראה ,שבמקרה זה לא בא המיוחס ליונתן להתפלמס עם ההלכה הכתתית
של טומאת עובר ,אלא לשקף את ההלכה התנאית בדבר טומאת הנפל .הגרסה הנכונה היא
כנראה 'בר ירחין' ,ואפשר שלשון זה חופף את המונח 'בן שמונה'.
364ספרי במדבר קכה (עמ' .)160
365זו מדרכי הדרשה של ר' עקיבא ,שאף ר' ישמעאל מודה בה .ראו אפשטיין ,תנאים ,עמ'
.530-529זהו פירושו של רבנו הלל .רד"ף דחה פירוש זה והציע שר' ישמעאל ממעט
את הדם משום שבפסוק השני (יג) נאמר 'בנפש' ולא 'לכל נפש' ,ומכאן שיש טומאה רק
בדם בשיעור 'נפש' .הנצי"ב פירש ש'בנפש האדם' — 'כנפש שראוי להיות בהאדם ,דהיינו
שיכול לחיות ,מה שאין כן פחות מרביעית' .וזרע אברהם פירש ,שר' ישמעאל ממעט
מ'האדם' את דם הנפל ,שהרי 'לאו אדם הוא'.
] [ 306
