Page 321 - ורד נועם סופי לאתר
P. 321

‫מגמות בהלכה התנאית‬

‫מדרשנו מקים חיץ כפול‪( :‬א) בין מרחב הקודש ומרחב החול‪ ,‬שכן חיוב כרת‬
‫אינו חל אלא על המטמא את המקדש בפועל‪ ,‬ובמרחב החולין טומאתו מותרת;‬
‫(ב) בין טומאה מוסרית וטומאה ריטואלית‪ .‬הטמא שלא נטהר אינו חוטא ואינו‬
‫חייב כרת‪ ,‬אלא אם כן טימא את המקדש‪ ,‬ובכך הפר איסור‪ .‬האיסור‪ ,‬ולא מצב‬
‫הטומאה בפני עצמו‪ ,‬הוא ההופך אותו לחוטא‪ .‬האסטרטגיה הפרשנית שננקטה‬
‫כאן אף היא כפולה‪( :‬א) אל הפסוק העונש את הטמא בכרת (‘ואיש אשר יטמא‬
‫ולא יתחטא ונכרתה [‪ )']...‬נתחבה משמעות של כניסה למקדש; (ב) פסוק אחר‬
‫(‘ואם לא יתחטא [‪ ]...‬לא יטהר')‪ ,‬שעניינו במישור הריטואלי בלבד‪ ,‬וכל כוונתו‬
‫להתנות את הטהרה בהזאת מי נידה‪ ,‬הועבר אל ההקשר המוסרי‪‘ :‬עונשו (!)‬
‫לא יטהר ואין עונשו כרת'‪ ,‬ונתפרש כשולל מן הטומאה במפורש כל מטען‬

                                                                     ‫מוסרי‪379.‬‬

                           ‫ד‪ .‬בית פרס‬

‫מונח מיוחד שחידשו חכמים בהקשרה של טומאת המת הוא ‘בית פרס'‪380.‬‬
‫כך הגדירו הרמב"ם‪‘ :‬שדה שנחרש בה קבר ואבדו עצמות המת בעפרה היא‬
‫הנקראת בית הפרס'‪ 381.‬מדובר אפוא בספק טומאה ולא בטומאה ודאית‪ ,‬ואף‬
‫בעצמות קטנות שאינן מטמאות באהל‪ .‬המפרשים המסורתיים חיפשו למונח‬

‫‪ 3	 79‬מדרש נוסף (ספרא תזריע‪ ,‬פרק א‪ ,‬ח [נח ע"ד]) לומד מויקרא יב ב‪ ,‬שאין המקדש נטמא‬
‫במגע הטומאה מבחוץ‪ ,‬לא כל שכן מרחוק‪ ,‬שלא כמו שמשתמע מפשט הפסוק בויקרא טו‬

                                                     ‫לא‪ .‬ראו נעם‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ' ‪.142-141‬‬
                                                       ‫‪ 3	 80‬כך‪ ,‬בלא יידוע‪ ,‬בכתב יד קאופמן‪.‬‬

‫‪ 	381‬רמב"ם‪ ,‬הלכות טומאת מת ב טז‪ .‬ראו משנה‪ ,‬אהלות יז א (עמ' ‪ ;)124-123‬יח ב (עמ' ‪.)129‬‬
‫המשנה (אהלות יח ב‪-‬ד [עמ' ‪ )]131-129‬מונה 'שלשה בית פרסות'‪ ,‬ומוסיפה על ההגדרה‬
‫של 'החורש את הקבר' גם 'שדה שאבד קבר בתוכה' ו'שדה כוכין‪/‬בוכין'‪ .‬על טיבה של‬
‫שדה כוכין ראו בהרחבה רוזנטל‪ ,‬חקל דמא‪ .‬ואולם נראה שהגדרת היסוד של 'בית הפרס'‬
‫היא זו המובאת לבדה בראש החטיבה העוסקת בבית הפרס במשנה‪' :‬החורש את הקבר‬
‫הרי זה עושה בית פרס' (משנה‪ ,‬אהלות יז א [עמ' ‪ .)]123‬צוקרמנדל‪ ,‬עניינים לקסיקליים‪,‬‬
‫העיר שכל הלכות המשנה המוסבות על 'בית פרס' סתם מתאימות להגדרה זו לבדה‪ ,‬וסבר‬
‫ששני מיני בית הפרס הנוספים המתוארים בפרק יח הם תוספת מאוחרת למשנה‪ .‬בהקשר‬
‫זה ציטט גם את לשון התוספתא‪' :‬אין לך שעושה בית הפרס אלא החורש את הקבר‬
‫בלבד' (תוספתא‪ ,‬אהלות יז ב [עמ' ‪ .)]615‬ראו להלן פרשנות אחרת של ההלכה הזאת‪ .‬ראו‬
‫גם קאהוט‪ ,‬ערוך השלם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .81‬בהמשך נעסוק רק בסוג הראשון והמרכזי של 'בית‬

                                                         ‫הפרס' — שדה שנחרש בו קבר‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 311‬‬
   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326