Page 323 - ורד נועם סופי לאתר
P. 323

‫מגמות בהלכה התנאית‬

‫המדויק מן הקבר שיש בו חשש לפיזור עצמות על ידי המחרשה‪ .‬בהמשכה של‬
‫המשנה מיתרגם מונח זה לשיעור ‘מאה אמה' מרובעות‪ ,‬ונחלק ר' יוסה עם תנא‬
‫קמא בדבר פשרה של מידה זו במונחי נפח של תבואה הניתנת להיזרע‪‘ :‬עד‬
‫כמה הוא עושה‪ ,‬מלוא מענה‪ ,‬מאה אמה בית ארבעת סאים‪ ,‬ר' יוסה אומ' אף‬
‫בית חמש'‪ .‬נראית השערתו של אברהם גולדברג‪ ,‬שהקביעה הפותחת שבמשנה‪:‬‬
‫‘החורש את הקבר הרי זה עושה בית פרס'‪ ,‬עם הגדרת השיעור ‘מענה' הם‬
‫הלכה קדומה‪ ,‬ואילו המחלוקת ב'סאים' משתייכת לשכבה פרשנית מאוחרת‬
‫ממנה‪ 394.‬גולדברג הוסיף והעיר‪ ,‬כי מן הספרי זוטא עולה שבית שמאי ובית הלל‬
‫נחלקו בשיעור בית הפרס‪...[‘ .‬עושה בית ה]פרס אפילו בביקעה גדולה דברי בית‬
‫שמיי‪ ,‬בית [הלל או' מאה אמה‪ — 395']...‬מכאן שהשיעור במשנתנו נסתם כבית‬
‫הלל‪ .‬שני הבתים עסקו ונחלקו גם בהלכות נוספות של בית הפרס‪ ,‬כגון באופן‬
‫הבצירה של כרם הנטוע בבית הפרס (אהלות יח א) ובבדיקת העפר לצורכם של‬

                                  ‫הנדרשים לטהרה כעושה פסח ונזיר (שם ד)‪.‬‬
‫מחלוקת בית שמאי ובית הלל בשיעורו ובפרטי הלכותיו של בית הפרס‬
‫מלמדת שהמונח עצמו‪ ,‬על השלכותיו ההלכתיות‪ ,‬קדם לשני הבתים‪ ,‬כלומר‬
‫מקורו לכל המאוחר בעיצומם של ימי הבית השני‪ ,‬אולי בתקופה שהוגדרה‪,‬‬
‫בעקבות מסורת התנאים‪ ,‬תקופת הזוגות‪ .‬ואכן החוקרים שעסקו בהלכות בית‬
‫הפרס הדגישו את קדמותן ואת קדמות המשניות המוקדשות להן במסכת‬
‫אהלות‪ 396.‬כאן אנו נתקלים מחדש בתופעה שכבר פגשנו כמה פעמים במהלך‬
‫הספר‪ :‬פיתוח הלכתי מרחיק לכת‪ ,‬נטול יסוד מקראי‪ ,‬המוסב על מצבי ספק‬
‫תנייניים ומוגדר במונח שנתחדש בלשון חכמים‪ ,‬הוכר כבר בראשית ראשיתה‬
‫של היצירה התנאית‪ .‬למרות קדמותו‪ ,‬אין לו הד וזכר בספרות הבית השני‬
‫שיצאה מתחת ידם של חוגים אחרים‪ .‬שוב אנו נוכחים לדעת‪ ,‬שהיעדרו של‬

‫‪ 	394‬גולדברג‪ ,‬אהלות‪ ,‬עמ' ‪ .123‬הוא איחר גם את פרשנות ה'מענה' למאה אמה לשכבה‬
‫המאוחרת של המשנה‪ ,‬אף שההגדרה של מאה אמה מצויה כבר בדברי בית הלל שבספרי‬
‫זוטא‪ .‬ראו להלן‪ ,‬וראו תירוצו‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪ .1‬לי נראה שלפנינו במשנה שלוש שכבות‪.‬‬
‫ההגדרה 'מענה' היא קדומה מאוד‪ ,‬ונראה שעמדה כבר לפני בית שמאי ובית הלל‪.‬‬
‫הפרשנות 'מאה אמה' יצאה מבית הלל‪ ,‬ואילו המחלוקת בתרגומה לסאים התקיימה‬

                                                          ‫בימיהם של תלמידי ר' עקיבא‪.‬‬
‫‪ 3	 95‬ספרי זוטא יט‪ ,‬טז (עמ' ‪ ;313‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪ .)223‬ההשלמה על פי ילקוט שמעוני‪,‬‬
 ‫בשינוי קל על פי נתוני כתב היד (ראו אפשטיין‪ ,‬פרה‪ ,‬עמ' ‪ ,75‬חילופי הנוסח לשורה ‪.)2‬‬
‫‪ 3	 96‬צוקרמנדל‪ ,‬עניינים לקסיקליים‪ ,‬עמ' ‪ ;36‬גולדברג‪ ,‬אהלות‪ ,‬עמ' ‪ ,123‬וראו גם שם‪,‬‬

                                                                           ‫מבוא‪ ,‬עמ' ט‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 313‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328