Page 323 - ורד נועם סופי לאתר
P. 323
מגמות בהלכה התנאית
המדויק מן הקבר שיש בו חשש לפיזור עצמות על ידי המחרשה .בהמשכה של
המשנה מיתרגם מונח זה לשיעור ‘מאה אמה' מרובעות ,ונחלק ר' יוסה עם תנא
קמא בדבר פשרה של מידה זו במונחי נפח של תבואה הניתנת להיזרע‘ :עד
כמה הוא עושה ,מלוא מענה ,מאה אמה בית ארבעת סאים ,ר' יוסה אומ' אף
בית חמש' .נראית השערתו של אברהם גולדברג ,שהקביעה הפותחת שבמשנה:
‘החורש את הקבר הרי זה עושה בית פרס' ,עם הגדרת השיעור ‘מענה' הם
הלכה קדומה ,ואילו המחלוקת ב'סאים' משתייכת לשכבה פרשנית מאוחרת
ממנה 394.גולדברג הוסיף והעיר ,כי מן הספרי זוטא עולה שבית שמאי ובית הלל
נחלקו בשיעור בית הפרס...[‘ .עושה בית ה]פרס אפילו בביקעה גדולה דברי בית
שמיי ,בית [הלל או' מאה אמה — 395']...מכאן שהשיעור במשנתנו נסתם כבית
הלל .שני הבתים עסקו ונחלקו גם בהלכות נוספות של בית הפרס ,כגון באופן
הבצירה של כרם הנטוע בבית הפרס (אהלות יח א) ובבדיקת העפר לצורכם של
הנדרשים לטהרה כעושה פסח ונזיר (שם ד).
מחלוקת בית שמאי ובית הלל בשיעורו ובפרטי הלכותיו של בית הפרס
מלמדת שהמונח עצמו ,על השלכותיו ההלכתיות ,קדם לשני הבתים ,כלומר
מקורו לכל המאוחר בעיצומם של ימי הבית השני ,אולי בתקופה שהוגדרה,
בעקבות מסורת התנאים ,תקופת הזוגות .ואכן החוקרים שעסקו בהלכות בית
הפרס הדגישו את קדמותן ואת קדמות המשניות המוקדשות להן במסכת
אהלות 396.כאן אנו נתקלים מחדש בתופעה שכבר פגשנו כמה פעמים במהלך
הספר :פיתוח הלכתי מרחיק לכת ,נטול יסוד מקראי ,המוסב על מצבי ספק
תנייניים ומוגדר במונח שנתחדש בלשון חכמים ,הוכר כבר בראשית ראשיתה
של היצירה התנאית .למרות קדמותו ,אין לו הד וזכר בספרות הבית השני
שיצאה מתחת ידם של חוגים אחרים .שוב אנו נוכחים לדעת ,שהיעדרו של
394גולדברג ,אהלות ,עמ' .123הוא איחר גם את פרשנות ה'מענה' למאה אמה לשכבה
המאוחרת של המשנה ,אף שההגדרה של מאה אמה מצויה כבר בדברי בית הלל שבספרי
זוטא .ראו להלן ,וראו תירוצו ,שם ,הערה .1לי נראה שלפנינו במשנה שלוש שכבות.
ההגדרה 'מענה' היא קדומה מאוד ,ונראה שעמדה כבר לפני בית שמאי ובית הלל.
הפרשנות 'מאה אמה' יצאה מבית הלל ,ואילו המחלוקת בתרגומה לסאים התקיימה
בימיהם של תלמידי ר' עקיבא.
3 95ספרי זוטא יט ,טז (עמ' ;313ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)223ההשלמה על פי ילקוט שמעוני,
בשינוי קל על פי נתוני כתב היד (ראו אפשטיין ,פרה ,עמ' ,75חילופי הנוסח לשורה .)2
3 96צוקרמנדל ,עניינים לקסיקליים ,עמ' ;36גולדברג ,אהלות ,עמ' ,123וראו גם שם,
מבוא ,עמ' ט.
] [ 313