Page 322 - ורד נועם סופי לאתר
P. 322

‫פרק ד‬

‫‘פרס' אטימולוגיה עברית‪ .‬הרמב"ם גזר אותו מלשון פריׂשה‪‘ :‬ולפיכך נקרא‬
‫בית הפרס מחמת התפשטות הקבר על כולו מענין הפרישה והשטיחה'‪ 382.‬רש"י‬
‫פירשו ‘לשון דבר שבור ופרוס על שם שנפרסו העצמות'‪ 383.‬התוספות חזרו על‬
‫פירוש זה והציעו פרשנות נוספת‪ ,‬בעלת אופי דרשני‪ ,‬לקריאת השם 'בית הפרס'‬
‫גם על שדה שאבד קבר בתוכה והעצמות לא נשברו‪‘ :‬על שם שפרסות רגלי‬
‫אדם נמנעות מלילך שם מפני הטומאה'‪ 384.‬בסוף המאה התשע עשרה הציע‬
‫משה שמואל צוקרמנדל שפרס פירושו מחצית‪ ,‬מלשון ‘אוכל שנפרס'‪‘ ,‬פרוס‬
‫הפסח' ו'אכילת פרס'‪ ,‬שכן הביטוי ‘בית הפרס' מציין מידת שטח של מחצית‬
‫מענָה‪ ,‬שהוא מאה אמה מרובעות‪ 385.‬בפרשנות זו קדמו בעל דקדוקי סופרים‪386,‬‬
‫וקיבלּה גם יאסטרוב במילונו‪ 387.‬שמואל קרויס קיבל את הצעתו של ר' בנימין‬
‫מוסאפייה‪ 388‬לקשור את המילה ל–‪ forum‬הרומי‪ ,‬במובן של חצרו הקדמית‬
‫של הקבר‪ 389.‬חנוך יהודה קאהוט טען שהמילה שאולה מיוונית‪— fa/roj :‬‬
‫מחרשה‪ 390,‬ובדעה זו החזיקו גם יעקב לוי‪ 391‬ואברהם גולדברג‪ 392.‬אליעזר בן‬
‫יהודה קשר את הביטוי למילה יוונית אחרת — ‪ — a1poroj‬מקום שאין לעבור‬

                                                                         ‫בו‪393.‬‬
‫דיני בית הפרס פורטו בעיקר בשני הפרקים האחרונים של מסכת אהלות‪.‬‬
‫המשנה מגדירה במונחים חקלאיים של חרישה — 'מלוא מענָה' — את המרחק‬

                                                 ‫‪ 3	 82‬פירוש המשנה‪ ,‬אהלות יז א (עמ' שכב)‪.‬‬
                                                         ‫‪ 	383‬רש"י לנידה נז ע"א‪ ,‬ד"ה 'פרס'‪.‬‬

‫‪ 	384‬תוספות נידה נז ע"א‪ ,‬ד"ה 'בית הפרס'‪ .‬לכל הפירושים הללו ראו גם פירושי ר' עובדיה‬
                                       ‫מברטנורא ותוספות יום טוב למשנה‪ ,‬אהלות יז א‪.‬‬
                                            ‫‪ 	385‬צוקרמנדל‪ ,‬עניינים לקסיקליים‪ ,‬עמ' ‪.40-36‬‬

‫‪ 3	 86‬רבינוביץ‪ ,‬דקדוקי סופרים ז‪ ,‬ו ע"ב‪ ,‬הערה צ‪ ,‬בעקבות כתב יד מינכן‪ ,‬שגרס במשנת אהלות‬
                       ‫יז א‪ ,‬המובאת בסוגיית מועד קטן‪' ,‬חצי מענה' תחת 'מלוא מענה'‪.‬‬
                                                             ‫‪ 3	 87‬יאסטרוב‪ ,‬מילון‪ ,‬עמ' ‪.1233‬‬
                                             ‫‪ 	388‬הובא אצל קאהוט‪ ,‬ערוך השלם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬
                                                        ‫‪ 	389‬קרויס‪ ,‬מילים שאולות‪ ,‬עמ' ‪.492‬‬

‫‪ 3	 90‬קאהוט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .81-80‬הוא פוסח על שתי הס ִעּפים בהציעו גם גיזרון ערבי‪ .‬ראו שם את‬
                                         ‫טענותיו נגד הצעת דקדוקי סופרים וצוקרמנדל‪.‬‬
                                                                 ‫‪ 	391‬לוי‪ ,‬מילון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬
                                                             ‫‪ 3	 92‬גולדברג‪ ,‬אהלות‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬

‫‪ 	393‬בן יהודה‪ ,‬מילון‪ ,‬י‪ ,‬עמ' ‪ .5202‬הצעתו נסמכת על הופעת המונח 'פרס' תמיד ביידוע‪ ,‬שהוא‬
‫לדעתו שיבוש של האות (‪ a‬בראש המילה היוונית‪ .‬אולם המעיין בכתב יד קאופמן ימצא‬

                     ‫שגרסתו לעולם ‘פרס'‪ ,‬ורק לעתים רחוקות נוסף היידוע בין השיטין‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 312‬‬
   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327