Page 35 - ורד נועם סופי לאתר
P. 35

‫טומאה וטומאת מת במקרא‬

‫כל גופי התורה הללו מרועה אחד‪ .‬לפיכך אתבונן בהם כנתינתם בספרי ויקרא‬
             ‫ובמדבר‪ ,‬בלא להידרש לבעיות של תיארוך‪ ,‬קומפילציה ועריכה‪4.‬‬

             ‫ב‪ .‬הטומאה במקרא — תמונה כללית‬

‫חוקי המקרא המגדירים את הטומאות ואת שיטות הטיהור מהן מצויים בספר‬
‫ויקרא פרקים יא‪-‬טו‪ ,‬המביאים‪ ,‬לפי הסדר‪ ,‬את דיני טומאת נבלה‪ ,‬טומאתם של‬
‫שמונה שרצים (ויקרא יא)‪ ,‬טומאת יולדת (יב)‪ ,‬טומאת צרעת לסוגיה (יג‪-‬יד)‬
‫וטומאת הזב‪ ,‬הזבה והנידה (טו)‪ .‬דיני טומאת המת מנותקים מקובץ זה ומשולבים‬
‫בספר במדבר‪ ,‬בפרשת פרה אדומה (יט)‪ .‬בעוד בספר ויקרא הכתוב פותח בכל‬
‫פעם בתיאור הטומאה ומסיים באופן ההיטהרות ממנה‪ ,‬הרי עיקרה של הפרשה‬
‫בספר במדבר הוא באופן ההכנה של אמצעי הטיהור — הפרה האדומה — ובדרך‬
‫שימושה‪ ,‬ואילו הפרשה המתארת את טומאת המת לגופה (בעיקר פסוקים יד‪-‬‬
‫כ) קצרה למדי‪ ,‬ויוצרת רושם של מעין נספח משלים‪ .‬בהמשך הדברים יוצעו‬
‫ניסיונותיהם של כמה חוקרים להסביר את מקומה המנותק של פרשה זו ואת‬
‫אופייה השונה‪ .‬הטומאות בתורה מוינו בכמה דרכים‪ ,‬ופרטי דיניהן נסקרו‬

       ‫ונידונו במחקר לא פעם‪ 5.‬במסגרת זו אסתפק במאפיינים כלליים בלבד‪.‬‬

‫יש להעיר כי בעיקרו של דבר תופסת גם ביקורת המקרא את הפרקים הרלוונטיים‪ ,‬ויקרא‬            ‫	‪4‬‬
‫יא‪-‬טו ובמדבר יט‪ ,‬כציוויים שיסודם באסכולה הכוהנית ‪‘( P‬תורת כהונה')‪ ,‬ולא נחלקו בדרך‬      ‫‪	5‬‬
‫כלל אלא על ייחוסן של היחידות השונות לשכבות משנֶה משוערות של המקור הזה‪ .‬סקירת‬
‫שיטות שונות בנוגע לניתוחו של במדבר יט ולמקומו ביחס לפרקי הטומאה בספר ויקרא‬
‫ראו באד‪ ,‬במדבר‪ ,‬עמ' ‪ ,212-209‬וראו סעיף ה להלן‪ .‬אמנם‪ ,‬מילגרום‪ ,‬ויקרא עמ' ‪,62-61‬‬
‫‪ ,698-691‬ייחס יחידות מסוימות בויקרא יא ל–‪‘( H‬אסכולת הקדושה')‪ ,‬וקנוהל‪ ,‬מקדש‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,89-88‬ייחס לה פסוקי קישור בודדים בבמדבר יט‪ .‬עם זה סבר מילגרום‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪,42‬‬
‫כי שתי האסכולות האלה מייצגות רצף רעיוני אחד‪ ,‬וברוב המקרים דן בפרשיות שייחס‬

                                                                       ‫להן בחדא מחתא‪.‬‬
‫כוונתי כמובן לדינים העולים מן המקרא כפשוטו ולא להלכה המאוחרת‪ .‬הכותבים על‬
‫הטומאה הריטואלית במקרא סקרו ומיינו את מאפייניה‪ ,‬איש על פי דרכו‪ .‬להלן מבחר‬
‫מצומצם של סקירות כאלה‪ :‬הופמן‪ ,‬ויקרא‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ריב‪-‬רטו‪ .‬הוא עצמו סקר ספרות‬
‫מוקדמת יותר שם‪ ,‬עמ' רכג; סקירת מחקר גם אצל אופנהיימר‪ ,‬עם הארץ‪ ,‬עמ' ‪ 52‬הערה‬
‫‪ ;99‬ניוזנר‪ ,‬רעיון‪ ,‬עמ' ‪ .27-18‬לספרות קודמת ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ 18‬הערה ‪ ;1‬פרימר–קינסקי‪,‬‬
‫טומאה‪ ,‬עמ' ‪ ;404-399‬סנדרס‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪ ;151-134‬מילגרום‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' ‪;1000-986‬‬
‫רייט‪ ,‬ספקטרום; הרינגטון‪ ,‬טומאה‪ ,‬במבוא ובפתח כל פרק; קלוונס‪ ,‬טומאה‪ ,‬עמ' ‪.26-22‬‬
‫רשימה עשירה של ספרות בנושאי הטומאה והטהרה ביהדות בכלל מובאת בהערותיו‪ ,‬שם‪,‬‬

                                 ‫] ‪[ 25‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40