Page 38 - ורד נועם סופי לאתר
P. 38

‫פרק א‬

‫חיים של חולין שהטומאה היא בת לוויה הכרחית שלו‪ .‬ואולם תמונה זו איננה‬
‫מונוליתית‪ .‬בין חוקי הטהרה במקרא יש גם היגדים המלמדים לכאורה שהטומאה‬
‫נאסרה גם בלא קשר למקדש ולקודשיו‪ ,‬וכי טומאות מסוימות מורחקות מחיי‬
‫החולין של העדה ולא רק מן הס ֵפרה המקודשת‪ .‬ראשית יש להזכיר שבמקרא‬
‫כולו‪ ,‬ואף בהלכה המאוחרת לו‪ ,‬יש טמא אחד המשתלח ממחנה ישראל ולא רק‬
‫מן התחום הקדוש‪ ,‬הלוא הוא המצורע (ויקרא יג מו; יד ג‪ ,‬ח; במדבר יב יד‪-‬טו;‬
‫מלכים ב‪ ,‬ז; טו ה‪ ,‬ועוד)‪ ,‬ומכאן שטומאת צרעת‪ ,‬לפחות‪ ,‬תקפה גם ביחס לחיי‬

                                ‫החולין‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצרעת היא חריגה‪ ,‬לכאורה‪.‬‬
‫מפרשת טומאת מת (במדבר יט) עולה‪ ,‬שטמא מת אינו מורחק מן העדה‬
‫אלא מן הקודש בלבד‪ .‬יעקב מילגרום מביא מתוך הפרק כמה ראיות לכך שטמא‬
‫מת אינו משולח מן המחנה‪( :‬א) מן השתיקה‪ :‬בשום מקום בפרק יט לא נרמז‬
‫שהטמא צריך לצאת מן המחנה‪( .‬ב) המילים ‘ואחר יבא אל המחנה'‪ ,‬הרווחות‬
‫כלפי נטהרים אחרים‪ ,‬נעדרות לגמרי מטקס הטיהור של טמא המת‪( .‬ג) אפר‬
‫הפרה שהונח מחוץ למחנה מובא אל הטמא‪ ,‬לא להפך — מכאן שהטמא נשאר‬
‫בתוך המחנה‪( .‬ד) גם ההצהרה שטמא שלא טהר ‘את משכן ה' טמא'‪'/‬את מקדש‬

                   ‫ה' טמא' (במדבר יט יג‪ ,‬כ) מלמדת שהטמא נשאר במחנה‪12.‬‬
‫ואולם בעניינה של טומאת המת נשמע גם קול אחר‪ .‬בפרק ה לעיל משה‬
‫מצּווה לשלח מן המחנה ‘כל צרוע וכל זב וְ ֹכל ָט ֵמא ָלנָ ֶפׁש' (במדבר ה ב)‪ .‬כלומר‬
‫גם טמאי מתים וזבים מורחקים מחיי היומיום של ישראל! כיוצא בזה‪ ,‬במלחמת‬
‫מדין נצטוו הלוחמים‪‘ :‬וְ ַאּ ֶתם ֲחנּו ִמחּוץ ַלּ ַמ ֲחנֶה ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ּ ֹכל ֹה ֵרג נֶ ֶפׁש וְ ֹכל‬
‫ֹנגֵ ַע ּ ֶב ָח ָלל ּ ִת ְת ַחּ ְטאּו ּ ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִליׁ ִשי ּו ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִבי ִעי ַאּ ֶתם ּוׁ ְש ִבי ֶכם [‪ ]...‬וְ ִכּ ַב ְסּ ֶתם‬
‫ּ ִבגְ ֵדי ֶכם ּ ַבּיֹום ַהּׁ ְש ִבי ִעי ּו ְט ַה ְרּ ֶתם וְ ַא ַחר ּ ָת ֹבאּו ֶאל ַהּ ַמ ֲחנֶה' (במדבר לא יט‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫פסוקים אלה בסיפור מלחמת מדין מהדהדים במובהק את פרשת פרה אדומה‪,‬‬
‫הן בתוכנם (‘תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי') הן בלשונם (‘זאת חקת‬
‫התורה'‪ ,‬פס' כא)‪ ,‬אף על פי שעיקר עניינם עומד בסתירה לכאורה לפרשה‬

    ‫ההיא‪ ,‬שאין בה זכר לשילוח טמאי מתים מן המחנה (וראו להלן‪ ,‬סעיף ה)‪.‬‬
‫בספר דברים נאסרה השהייה במחנה המלחמה אפילו על הטמאים טומאה‬
‫קלה (דברים כג י‪-‬יב)‪ ,‬ומכאן שנושאי טומאה חמורה לא היו שם מלכתחילה‪13.‬‬
‫גם בדיני הטהרות של ספר ויקרא נשמעת לפעמים התביעה להרחיק את‬

‫‪ 1	 2‬מילגרום‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' ‪ ;277-276‬הנ"ל‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬עמ' ‪ .515‬ראו גם ורמן‪ ,‬תיווך‪ ,‬עמ'‬
                                                                                     ‫‪.87‬‬

                                                           ‫‪ 	13‬ראו ליכט‪ ,‬במדבר א‪ ,‬עמ' ‪.58‬‬

                                 ‫] ‪[ 28‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43