Page 37 - ורד נועם סופי לאתר
P. 37

‫טומאה וטומאת מת במקרא‬

‫תופעות נלוות הכרחיות של החיים‪ ,‬וכיוצא בהן טומאת המת‪ ,‬שקבורתו היא‬
‫חובה‪ ,‬אפילו על הכוהנים כלפי בני משפחתם הקרובים (ויקרא כא א‪-‬ג)‪ 7.‬הכתוב‬
‫גם אינו מציע דרכי התגוננות כלשהן בעת קרבה אל הטומאה‪ ,‬כגון בשעת‬
‫לידה או טיפול במת‪ ,‬ואינו מגנה בשום מקום את גורמי הטומאה הרצוניים‪,‬‬
‫כגון חיי אישות‪ .‬דיוויד פ' רייט הציע לכנות את מכלול הטומאות הללו בשם‬
‫‪ 8.tolerated impurities‬ואכן הכתובים הלא רבים המזהירים מפני הטומאה או‬
‫משמיעים את העונש עליה‪ 9,‬כמעט תמיד אין עניינם בהיטמאות או בהשהיית‬
‫מצב הטומאה בפני עצמן בחיי החולין‪ ,‬כי אם דווקא בטומאה הבאה במגע עם‬
‫קודש‪ .‬מכאן אנו באים אל השאלה החשובה של מרחב התחולה של הטומאה‪,‬‬

                                                        ‫וזו תידון בסעיף הבא‪.‬‬

                                         ‫ב‪ 5‬טומאה וקודש‪ ,‬טומאה וחולין‬
‫כאמור‪ ,‬הטומאה נאסרת דווקא במגעה עם הקודש‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אין לה משמעות‪,‬‬
‫ולמעשה כמעט אין לה קיום בלא הנוכחות של קוטב הקדושה‪ 10.‬הכתוב מזהיר‬
‫מפני היטמאות של משרתי הקודש ולא של אחרים‪ ,‬ומפני קריבה בטומאה אל‬
‫המקדש ואל הקרבנות דווקא‪ :‬הכוהנים והנזיר הם שנאסרו להיטמא למתים‬
‫(ויקרא כא א‪-‬יב; במדבר ו ו‪-‬ז)‪ 11,‬ומשנטמאו נאסרו לקרב אל הקדשים ולאכול‬
‫קודש (ויקרא כב א‪-‬ז)‪ .‬גם במעגלי הקדושה הפתוחים בפני מי שאינו כוהן‬
‫נאסרה הטומאה‪ .‬טמא מת אסור באכילתו של קרבן שלמים (ויקרא ז יט‪-‬כא)‬
‫ובעשיית הפסח (במדבר ט ו‪-‬יג)‪ ,‬ואונן אסור באכילת קודש (ויקרא י יט; דברים‬
‫כו יד)‪ .‬היולדת נאסרה לגעת בכל קדש ולבוא אל המקדש (ויקרא יב ד)‪ ,‬אבל‬

                                 ‫לא נאסרה בנוכחות ובפעולה במרחב החולין‪.‬‬
‫לפנינו אפוא תמונה של טומאה התקפה רק בזיקה לקודש‪ ,‬ומותירה מרחב‬

                                                        ‫ראו קלוונס‪ ,‬טומאה‪ ,‬עמ' ‪.25-24‬‬       ‫‪	7‬‬
                                           ‫רייט‪ ,‬ספקטרום‪ ,‬עמ' ‪ 152‬ולאורך כל המאמר‪.‬‬          ‫‪	8‬‬
‫להבדיל מן הפרשיות הארוכות העוסקות בהגדרה של טומאות שונות ובאופני ההיטהרות‬                   ‫‪	9‬‬
          ‫מהן‪ ,‬אבל אינן מבהירות את הנסיבות שבהן הטומאה אסורה וההיטהרות חובה‪.‬‬
‫ראו ניסוחו החריף של ר' יהודה הלוי‪' :‬הטומאה והקדושה שני ענינים חופפים‪ ,‬לא ימצא‬              ‫‪1	 0‬‬
‫אחד מהם כי אם במציאות האחר‪ ,‬ומקום שאין קדושה אין טומאה'‪ ,‬ספר הכוזרי ג‪ ,‬מט (עמ'‬
                                                                                           ‫‪1	 1‬‬
                                                                                    ‫קכז)‪.‬‬
‫חנוך אלבק העיר‪ ,‬כי מכאן שאף הכוהנים לא נאסרו בטומאות פחותות מזאת‪ .‬ועוד‪,‬‬
‫הפרשה פונה אל זכרי כהונה בלבד‪ ,‬ומכאן שאפילו נשי כוהנים ובנות כוהנים מותרות‬

                                             ‫בטומאת מת (אלבק‪ ,‬טומאת הגוף‪ ,‬עמ' כד)‪.‬‬

‫] ‪[ 27‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42