Page 41 - ורד נועם סופי לאתר
P. 41

‫טומאה וטומאת מת במקרא‬

‫במוחלט את הטומאה על הכוהנים ובמגע עם הקודש‪ ,‬ומשמיעה מעין איסור‬
‫כרת וירטואלי גם על טומאה בישראל ובספירת החולין‪ .‬מאחר שהטומאה היא‬
‫בלתי נמנעת‪ ,‬נמחק ‘חיוב הכרת' הזה‪ ,‬ואף האיסור בטל למפרע‪ ,‬באמצעות‬
‫טקסי הטהרה‪ .‬הכרת מתעורר לחיים מחדש ביחס לישראל המשהה טומאתו‪,‬‬
‫ובכך מטמא מרחוק אף את המקדש‪ 20.‬גדליה אלון סבר שאכן לפנינו שניות‬
‫בשאלת תחומיה של הטהרה‪ ,‬וכי שניות מקראית זו היא העומדת ביסודן של‬

                                       ‫תפיסות חלוקות בעולמם של חכמים‪21.‬‬
‫כפי שנראה להלן‪ ,‬לשיטתם של יחזקאל קויפמן ויעקב מילגרום אין לראות‬
‫בהשקפה המקראית בדבר אופייה הלא מזיק של הטומאה ובצמצום איסורה אל‬
‫התחום המקודש בלבד‪ ,‬הגדרה טכנית הנובעת מצורכי החיים‪ ,‬כי אם חלק מרכזי‬
‫בייחודה של האמונה הישראלית הקדומה וביטוי של בשורתה המיוחדת‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬כיצד יתיישבו לשיטתם הכתובים האוסרים את הטומאה גם מחוץ לקודש?‬
‫קויפמן לא התקשה בכתובים אלה‪ ,‬כנראה משום שהחיל את מושג הקדושה‬
‫האסורה במגע–הטומאה על מחנה ישראל בכללו‪ 22.‬אלא שהגדרה זו מטילה צל‬
‫כבד על קביעתו שלו בעניין צמצומו של איסור הטומאה אל התחום המקודש‪,‬‬

                  ‫שהרי מחנה ישראל הוא זירת ההתרחשות של חיי החולין!‪23‬‬
‫יעקב ליכט ראה בהגבלה של איסור הטומאה לתחומי הקודש מאפיין‬
‫אוניברסלי של תפיסת הטומאה בכלל‪‘ :‬בדרך כלל יכולה חברה לתפקד במסגרתן‬
‫של הלכות טומאה וטהרה משום שלמעשה אינה מקפידה עליהן בחיי החול;‬
‫החומרה חלה דווקא בחיי הקודש [‪ ]...‬רוב התרבויות הנדונות מחייבות טיהור‬
‫מיוחד לפני כל פעולה שבקדושה'‪ 24.‬לפיכך התלבט בין ‘פשוטם של שלושת‬
‫הכתובים (= הפסוקים יג‪ ,‬כ בבמדבר יט וכן ויקרא יז טז) שאין לזוז ממנו'‪ ,‬לבין‬

                                                                  ‫ברויאר‪ ,‬איסור טומאה‪.‬‬    ‫‪	20‬‬
‫אלון‪ ,‬הלכות טהרה‪ ,‬עמ' ‪ 148‬והערה ‪ 175 ,3‬והערה ‪ ,109‬וראו את הדיון בשיטתו בפרק‬               ‫‪2	 1‬‬
‫הבא‪ .‬אלבק‪ ,‬טומאת הגוף‪ ,‬עמ' כה הערה ‪ ,3‬חלק בזעם על אלון‪ .‬בגוף המאמר הוא מנסה‬
‫לפרש את הכתובים כולם בהתאם לשיטת חז"ל הרשמית‪ ,‬שהטומאה מותרת בחיי החולין‪.‬‬                  ‫‪2	 2‬‬
‫עם זה‪ ,‬יש להעיר כי בכל הנוגע לפרקסיס ההלכתי בימי בית שני אין דעתו רחוקה מזו‬               ‫‪	23‬‬
‫של אלון‪ ,‬לאמור‪ :‬שהחברה היהודית‪ ,‬ובכללה עמי הארץ‪ ,‬הקפידו בטהרה מעבר למתחייב‬                ‫‪	24‬‬

                                                                          ‫מפשט הכתוב‪.‬‬
                                                      ‫קויפמן‪ ,‬תולדות‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.543-542‬‬
‫ראו להלן שיטתו של קנוהל‪ ,‬שראה בשאלה זו את שורש המחלוקת בין שתי האסכולות‬

                                                                               ‫הכוהניות‪.‬‬
                                                         ‫ליכט‪ ,‬במדבר ב‪ ,‬עמ' ‪.173-172‬‬

‫] ‪[ 31‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46