Page 41 - ורד נועם סופי לאתר
P. 41
טומאה וטומאת מת במקרא
במוחלט את הטומאה על הכוהנים ובמגע עם הקודש ,ומשמיעה מעין איסור
כרת וירטואלי גם על טומאה בישראל ובספירת החולין .מאחר שהטומאה היא
בלתי נמנעת ,נמחק ‘חיוב הכרת' הזה ,ואף האיסור בטל למפרע ,באמצעות
טקסי הטהרה .הכרת מתעורר לחיים מחדש ביחס לישראל המשהה טומאתו,
ובכך מטמא מרחוק אף את המקדש 20.גדליה אלון סבר שאכן לפנינו שניות
בשאלת תחומיה של הטהרה ,וכי שניות מקראית זו היא העומדת ביסודן של
תפיסות חלוקות בעולמם של חכמים21.
כפי שנראה להלן ,לשיטתם של יחזקאל קויפמן ויעקב מילגרום אין לראות
בהשקפה המקראית בדבר אופייה הלא מזיק של הטומאה ובצמצום איסורה אל
התחום המקודש בלבד ,הגדרה טכנית הנובעת מצורכי החיים ,כי אם חלק מרכזי
בייחודה של האמונה הישראלית הקדומה וביטוי של בשורתה המיוחדת .אם
כן ,כיצד יתיישבו לשיטתם הכתובים האוסרים את הטומאה גם מחוץ לקודש?
קויפמן לא התקשה בכתובים אלה ,כנראה משום שהחיל את מושג הקדושה
האסורה במגע–הטומאה על מחנה ישראל בכללו 22.אלא שהגדרה זו מטילה צל
כבד על קביעתו שלו בעניין צמצומו של איסור הטומאה אל התחום המקודש,
שהרי מחנה ישראל הוא זירת ההתרחשות של חיי החולין!23
יעקב ליכט ראה בהגבלה של איסור הטומאה לתחומי הקודש מאפיין
אוניברסלי של תפיסת הטומאה בכלל‘ :בדרך כלל יכולה חברה לתפקד במסגרתן
של הלכות טומאה וטהרה משום שלמעשה אינה מקפידה עליהן בחיי החול;
החומרה חלה דווקא בחיי הקודש [ ]...רוב התרבויות הנדונות מחייבות טיהור
מיוחד לפני כל פעולה שבקדושה' 24.לפיכך התלבט בין ‘פשוטם של שלושת
הכתובים (= הפסוקים יג ,כ בבמדבר יט וכן ויקרא יז טז) שאין לזוז ממנו' ,לבין
ברויאר ,איסור טומאה. 20
אלון ,הלכות טהרה ,עמ' 148והערה 175 ,3והערה ,109וראו את הדיון בשיטתו בפרק 2 1
הבא .אלבק ,טומאת הגוף ,עמ' כה הערה ,3חלק בזעם על אלון .בגוף המאמר הוא מנסה
לפרש את הכתובים כולם בהתאם לשיטת חז"ל הרשמית ,שהטומאה מותרת בחיי החולין. 2 2
עם זה ,יש להעיר כי בכל הנוגע לפרקסיס ההלכתי בימי בית שני אין דעתו רחוקה מזו 23
של אלון ,לאמור :שהחברה היהודית ,ובכללה עמי הארץ ,הקפידו בטהרה מעבר למתחייב 24
מפשט הכתוב.
קויפמן ,תולדות ,א ,עמ' .543-542
ראו להלן שיטתו של קנוהל ,שראה בשאלה זו את שורש המחלוקת בין שתי האסכולות
הכוהניות.
ליכט ,במדבר ב ,עמ' .173-172
] [ 31
