Page 79 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 79

‫‪77‬‬

                                                               ‫האיגרת שסימנה פפירוס ידין ‪ 50‬כתובה ארמית‪ ,‬והיא שרדה בשלמותה (איור ‪.)130‬‬

                                                               ‫באיגרת יש חמש עשרה שורות‪ .‬להלן בעמודה הימנית מובא נוסח האיגרת ומולה‪,‬‬

                                                                                                              ‫בעמודה השמאלית‪ ,‬תרגום לעברית‪:‬‬

                                                                                         ‫(מ) שמעון בן כשבה‬    ‫שמעון בר כשבה		‬

                                                                                         ‫ליהונתן בן בעין‬      ‫ליהונתן בר בעין		‬

                                                                                         ‫ולמסבלה בן שמעון‪,‬‬    ‫ולמסבלה בר שמעון		‬

‫איור ‪ :130‬פפירוס ידין ‪50‬‬                                       ‫שתשלחו אלי את אלעזר‬                            ‫די תשלחון לי ית אל	עזר	‬

‫איור ‪ :131‬פפירוס ידין ‪52‬‬                                                                 ‫בן ִחטה מיד לפני‬     ‫בר חטה שוה קדם		‬

  ‫	‪ 9‬הבן של אלעזר בן חיטה‪ ,‬שנקרא אלעזר בן אלעזר בן‬                                       ‫שבת‪ ,‬ותיזהרו ברכושו‬  ‫שבה ותדהרון בעמלי	ה	‬
  ‫חיטה‪ ,‬נזכר בתעודות המשפטיות שהתגלו יחד עם‬
  ‫הארכיון של בבתא בת שמעון במערת האיגרות‪ ,‬ואלה‬                 ‫ובשאר ֵפרותיו‪ ,‬ומי אשר‬                         ‫ובשאר כל פריה ומן	די	‬

                                               ‫יידונו להלן‪.‬‬                              ‫יתגרה בכם על כך‬      ‫יצחבנכן על די כדן		‬
  ‫‪ 	10‬הלוטם נזכר רק באיגרת הזאת‪ .‬על גידול הלוטם (בצד‬
  ‫האפרסמון) בעין גדי ראו‪ :‬מ' ברושי‪' ,‬התעודות ממדבר‬             ‫שלח (אותו) לידי ואני אפרע (ממנו)‪,‬‬              ‫שגר לדי ואנה איתפר	ע	‬
  ‫יהודה כמקור לחקלאות הקדומה'‪ ,‬ח' אשל וב' זיסו‬
  ‫(עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר מרד בר כוכבא‪ ,‬רמת־גן‬                                            ‫והצאן שלא יחריבו את‬  ‫ובערה די לא לא יחר	בן ית	‬

                                         ‫תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬       ‫האילנות‪ ,‬ומי שיתגרה פורענות‬                    ‫אלנה ומן די יצחב פ	רענת	‬
  ‫‪ 1	 1‬איגרת זו פורסמה לראשונה בידי ברוך ליפשיץ‪ ,‬פפירוס‬
  ‫יווני‪ ,‬עמ' ‪ ,248–241‬ודנו בו חיים לאפין‪ ,‬כפות תמרים‪ ,‬עמ'‬      ‫תהיה ממך גדולה‪ ,‬והלוטם‬                         ‫תהוה מנך רבה ולטמ	ה	‬
  ‫‪ ,135–111‬וחנה כותן בתוך‪ :‬ידין ואחרים‪ ,‬מסמכים ממערת‬
                                                                                         ‫שלא יקרב אליו אדם‪.‬‬   ‫די לא יקרב בה אנש		‬
                                   ‫האיגרות‪ ,‬עמ' ‪.362–351‬‬
  ‫‪ 	12‬ידין ויוסף נוה הגיעו למסקנה שבר כוכבא ציווה את‬                                     ‫שמעון בן יהודה‬       ‫	 שמעון בר יהו	דה	‬
  ‫אנשיו לכתוב עברית‪ ,‬ורק כשלא הייתה בררה בידם הם‬
  ‫השתמשו בארמית וביוונית‪ .‬ראו‪ :‬ידין‪ ,‬פרשת התגליות‪,‬‬                                       ‫	 כתבה			 כתבו‬
  ‫עמ' ‪ ;181‬נוה‪ ,‬ממצא אפיגרפי‪ ,‬עמ' ‪ .316–315 ,310‬לדיון‬
                                                               ‫באיגרת זו צוו יהונתן ומסבלה לשלוח את המפקד השלישי של עין גדי‪ ,‬ששמו‬
    ‫נוסף בסוגיה זו ראו‪ :‬אשל‪ ,‬השימוש בשפה‪ ,‬עמ' ‪.52–41‬‬
  ‫‪H.M. Cotton, ‘The Bar Kokhba Revolt and the Documents 	13‬‬    ‫אלעזר בר חיטה‪ ,‬אל שמעון בן כוסבה לפני שבת‪ 9.‬הם גם צוו לשמור על היבולים‬
  ‫‪from the Judaean Desert: Nabataean Participation in the‬‬
  ‫‪Revolt (P. Yadin 52)’, P. Schäfer (ed.), The Bar Kokhba War‬‬  ‫החקלאיים שלו‪ ,‬בעיקר על הלוטם‪ 10.‬בר כוכבא מאיים עליהם‪ ,‬שאם הם לא ימלאו‬

                  ‫‪Reconsidered, Tübingen 2003, pp. 133-152‬‬     ‫את הוראותיו במדויק ואם רכושו של אלעזר ייפגע‪ ,‬הוא יעניש אותם‪.‬‬

                                                               ‫פפירוס ידין ‪ 51‬כתוב עברית‪ ,‬אך השתמרותו אינה טובה‪ .‬נזכרו בו 'הענגדין' וכן‬

                                                               ‫חפצים 'שהיו של הגואין'‪ .‬באיגרת ‪ 52‬יש עשרים ואחת שורות (איור ‪ ;)131‬היא‬

                                                               ‫נכתבה ביוונית בידי סופר‪ ,‬סימונוס שמו‪ ,‬וצוין בה שאדם ושמו אגריפס נשלח לעין‬

                                                               ‫גדי לקחת אתרוגים למחנה היהודים‪ .‬יונתן ומסבלה צוו למהר ולסייע לאגריפס‬

                                                               ‫בשל החג המתקרב‪ 11.‬באיגרת זו נאמר שהיא נכתבת יוונית שכן 'אין עמנו איש‬

                                                               ‫היודע עברית'‪ 12.‬חנה כותן שיערה שסימונוס היה נבטי‪ ,‬כלומר לא יהודי‪ ,‬ומכאן‬

                                                                                         ‫שלשמעון בר כוכבא היו גם פקידים לא יהודים‪13.‬‬

                                                               ‫תעודה ‪ 53‬היא בת חמש שורות (איור ‪ ;)132‬היא כתובה ארמית‪ ,‬היא ממוענת‬

                                                               ‫ליהונתן בן בעין ובה בר כוסבה צווה עליו לעשות כל מה שאלישע יבקש ממנו‪:‬‬

                                                               ‫איגרת שמעון בן כוסבה‪ ,‬שלום‪,‬‬                    ‫אגרת שמעון בר כוסבה שלם	‬

                                                               ‫ליהונתן ב[ר] בעיה דכל דאלישע	 ליהונתן בן בעיה‪ ,‬כל אשר אלישע‬

                                                               ‫יאמר לך‪ ,‬עשה לו ותשתדל‬                         ‫אמר לך עבד לה והת	שדר	‬

                                                                                         ‫עמו בכל עבודה‪.‬‬       ‫עמה [בכ]ל עבידה		‬

                                                                                         ‫היה שלום‬             ‫	 הוה ש	לם		‬

                                                               ‫איור ‪ :132‬פפירוס ידין ‪53‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84