Page 81 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 81

‫‪79‬‬

                                                             ‫‪ )134‬הכתוב ארמית עוסק באנשים מתקוע שברחו לעין גדי‪ ,‬ובו צוו יהונתן ומסבלה‬

                                                             ‫לשלוח לבר כוכבא אנשים מתקוע וממקומות אחרים שהשתמטו מהשירות הצבאי‬

                                                             ‫ומצאו מחסה בעין גדי‪ .‬יהונתן ומסבלא צוו לשלוח אותם בלא דיחוי לבר כוכבא‪,‬‬

                                                                                           ‫שאם לא כן הם ֵיענשו‪16:‬‬

                                                             ‫שמעון בן כוסבה ליהונתן‬        ‫שמעון בר כ[ו]סבה ליהונתן	‬

                                                             ‫ולמשבלא‪ ,‬האיגרת שכל‬           ‫ולמשבלא אגרתה די כו 	ל‬

                                                             ‫אדם מתקוע ומאתר אחר‬           ‫אנש מן תקוע ומתר אחר	ן‬

                                                             ‫שאצלכם תשלחו אלי‬              ‫די לותכן תשדרון ל	י‬

                                                             ‫אותם במהירות‪ .‬ואם‬             ‫יתהון באפ[רי]ע ואל 	ם‬

                                                             ‫לא תשלחו אותם‪ ,‬ידוע‬           ‫לא תשדרון יתנן ידי 	ע‬

                                                             ‫יהיה לכם שמכם אעשה (את)‬       ‫יהוא לכן די מנכן אעבד	‬

                                                             ‫הפורענות‪ ,‬ול(א)ש יהיו הבתים‪.‬‬  ‫פרענותא [ו]לשה יהוו בתי 	ה‬

                                                             ‫תעודה ‪ 56‬היא האיגרת שהייתה מיועדת לשלושת מפקדי עין גדי‪ ,‬יהונתן‪ ,‬מסבלה‬

                                                             ‫ובר חיטה (איור ‪ ;)135‬יש בה עשר שורות והיא כתובה ארמית‪:‬‬

                                                             ‫שמעון בר כוסבה ליהונתן בר בעין	 שמעון בן כוסבה ליהונתן בן בעין‬

                                                             ‫ולמסבלה ובר חיטה אחי שלם עמרו	 ולמסבלה ו(ל)בן חיטה‪ ,‬אחי‪ ,‬שלום‪ ,‬העמיסו‬

                                                             ‫די תדברון ועלימיא דתיתהון עמהו	ן את מה שתובילו ו(את) הנערים שתביאו עמהם‪,‬‬

                                                             ‫ולא תהוה פורענותא מנכן ואנה	 ולא תהיה הפורענות מכם‪ ,‬ואני‬

                                                             ‫אתפרע יאות מן רהומיה ותדברון	 אפרע (כ)יאות מן הרומאים‪ ,‬ותובילו‬

                                                             ‫את תירסוס בן תידורוס ויבוא‬    ‫ית תירסוס בר תידורוס וית 	ה‬

                                                             ‫עמכון די אנחנה צריכין לה ועמר	ו עמכם שאנחנו צריכים לו‪ ,‬והעמיסו‬

                                                             ‫על המלח שלא יתפרק מידכם‪,‬‬      ‫על המלח די לא יפרק מידכון	‬

                                                             ‫ותובילו בפרדות (כ)כל הנהוג‪.‬‬   ‫ותדברו בפרדיה כל נימוסה	‬

                                                             ‫היו שלום‬                      ‫הוה שלם	‬

                                   ‫איור ‪ :134‬פפירוס ידין ‪55‬‬  ‫באיגרת זו צוו מפקדי עין גדי לשלוח אספקה ללא דיחוי אל בר כוכבא‪ ,‬שאם לא כן‬
                                   ‫איור ‪ :135‬פפירוס ידין ‪56‬‬
                                                             ‫הם ֵיענשו‪ .‬אפשר ללמוד מפקודה זו‪ ,‬שמצב האספקה במחנה של בר כוכבא היה‬
‫‪ 1	 6‬ההצעה שבשורה האחרונה של איגרת זו נאמר שהבתים‬
       ‫יהיו לאש (כלומר יישרפו)‪ ,‬מובאת כאן לראשונה‪.‬‬           ‫בכי רע‪ .‬כן ציין בר כוכבא באיגרת זו‪ ,‬שהוא ייפרע מ'רהומיה'‪ ,‬כלומר הרומאים‪.‬‬

‫‪ 	17‬בפרסום הראשון הציע ידין‪ ,‬פרשת התגליות‪ ,‬עמ' ‪ ,59‬שיש‬       ‫בהמשך האיגרת נזכר אדם ושמו תירסוס בן תידורוס‪ ,‬שעל מפקדי עין גדי לשלוח‬
‫לקרוא בסוף האיגרת 'רבנו בטניה בר מיסה'‪ .‬בעקבות‬
‫קריאה זו היו דיונים לא מעטים בשאלה מיהו אותו חכם‬             ‫אל שמעון בן כוסבה‪ ,‬שכן הוא זקוק לו‪ .‬בחלק האחרון הם צוו לשלוח מלח אל‬
‫אלמוני‪ .‬כעת התברר שקריאה זו אינה נכונה‪ ,‬ויש לקרוא‪:‬‬
‫'ותדברו בפרדיה כל [נו]מוסה'‪ ,‬כלומר 'ותשלחו בפרדות‬            ‫המחנה של בר כוכבא על גבי פרדות‪ .‬הוא פקד עליהם לארוז את המלח בקדפנות‬

                                           ‫(כ)כל הנהוג'‪.‬‬     ‫כפי שהיה מקובל‪ 17.‬ייתכן שאיגרת זו (מס' ‪ )56‬שנשלחה לשלושת מפקדי עין גדי‬

                                                             ‫ובהם בר חיטה‪ ,‬נכתבה לפני איגרת ‪ ,50‬שבה הצטווה בר חיטה להתייצב לפני‬

                                                                                           ‫שמעון בן כוסבה‪.‬‬

                                                             ‫איגרת ‪ 57‬נכתבה ארמית והיא בת חמש שורות (איור ‪ .)136‬זוהי האיגרת המפורסמת‬

                                                             ‫ביותר של בר כוכבא‪ ,‬והיא לא נשלחה אל מפקדי עין גדי אלא ליהודה בר מנשה‬

                                                                                           ‫מפקד קריית ערביה‪:‬‬

                                                             ‫שמעון ליהודה בר מנשה לקרית ערביה שלחת לך תרי חמרין די תשלח‬

                                                             ‫עמהן תר גברין לות יהונתן בר בעין ולות מסבלה די יעמרן‬

                                                             ‫וישלחן למחניה לותך ללבין ואתרגין ואת שלח אחרנין מלותך‬

                                                             ‫וימטון לך הדסין וערבין ותקן יתהן ושלח יתהן למחניה בדיל‬

                                                                                           ‫די אכלסה סגי הוא שלם‬
   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86