Page 128 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 128
126חייו ומותו של משיח בן יוסף
בבתים שהיו שייכים לכנסיה הנוצרית והושכרו להם על ידי המלך ז'ואן הראשון 23.אם
אכן התגוררה משפחתו של מלכו בווילה פרנקה ,היא השתייכה לפריפריה של עיר הבירה.
האזכור היחיד של מלכו את משפחתו הוא במשפט קצר בפתח איגרתו השנייה24:
הטו אזנכם לשמוע דברי תולעת ולא איש חוטר מגזע בני גלותינו שיצא מארץ בעלי ריבנו
ישב ביער ובמדבר במקום שמיר קוץ ודרדר ,שם רעה ושם רבץ כי עזבוהו אביו ואמו הלך
בחשכים ואין נוגה לו פקיד בלילות על משכבו איזה הדרך יחלק אור לדעת שחר מקומו
מלשמור אורחות פריץ ,ללכת במעגלות אל לדרוש ממנו חכמה.
קשה להסיק מפיסקה קצרה זו מסקנות של ממש בנוגע למשפחתו של מלכו ,אולם ניתן
להציע כי הוא מתאר כאן שתי גלויות :את יציאתם של אבותיו “מארץ בעלי ריבנו" ,ואחר
כך את שהותם “ביער ובמדבר במקום שמיר קוץ ודרדר" ,כאשר במהלך תקופה שנייה זו
גם “עזבוהו אביו ואמו" .אם אכן כך היה הרי דברים אלו עשויים ללמד כי משפחתו הגיעה
לפורטוגל מספרד ,ולכך מתייחס המשפט “חוטר מגזע בני גלותינו שיצא מארץ בעלי ריבנו".
אולם גם לאחר הבריחה מספרד מצאו הגולים את עצמם נתונים שוב “ביער ובמדבר במקום
שמיר קוץ ודרדר" ,בעקבות ההמרה שנכפתה על יהודי פורטוגל בשנת .1497מובן שאין
באפשרותנו לקבוע אם משפחתו של מלכו עזבה את ספרד בעקבות גירוש היהודים משם,
או אולי קודם לכן או לאחר מכן ,אולם נראה כי ניתן להציע על סמך שורות אלו כי מלכו
היה ממוצא ספרדי .ידיעה זו מתיישבת עם הידיעות שמשפחתו התגוררה בווילה פרנקה,
שאליה הגיעו כאמור פליטים יהודים מספרד בעקבות הגירוש.
מדברים אלו של מלכו עולה הד ברור לנתק בינו לבין הוריו ,אשר לדבריו עזבוהו.
אולם טיבו של נתק זה — אם מדובר כאן בנטישה פיזית ,או בנתק מסיבות אחרות — כלל
אינו ברור .לא ברורים גם הגורמים לנתק — האם ההורים בחרו לנתק את עצמם מבנם?
האם הניתוק נכפה עליהם? ואולי הבן הוא שהתנתק מהוריו אך ראה בהם אשמים בניתוק?
תיאור זה עשוי לרמוז לביקורת על התנהגותם הדתית של הוריו .אם השערה זו נכונה
יתכן שאחד מביטוייה של התנהגות זו הוא כעסו על שלא נימול בנעוריו ונאלץ למול את
עצמו בגיל מבוגר יותר ,לאחר המפגש עם דוד הראובני ,כשהיה כבן עשרים וארבע.
המילה אצל האנוסים עלתה במחקר בהקשרים שונים .יצחק אורוביו דה קאסטרו ,בן
למשפחת אנוסים פורטוגלית מן המאה השבע עשרה אשר שב ליהדות גלויה ,הצביע על
גיל עשרים כגיל שבו גילו לאנוסים הצעירים את יהדותם ומלו אותם 25.אולם המקורות
אשר נידונו במחקר מתייחסים לתקופה שלאחר ייסוד האינקוויזיציה בפורטוגל בשנת
,1536כאשר המילה הייתה עשויה להיות עדות מרשיעה בנוגע ליהדותו של נוצרי חדש.
לעומת זאת ,בשליש הראשון של המאה השש עשרה נהנו יהודי פורטוגל ממידה רבה של
שם ,עמ' 53ובהערות .122 ,121 23
חית קנה ,עמ' .369 2 4
2 5
מצוטט אצל קפלן ,מנצרות ליהדות ,עמ' .8וראו שם ובהערה 17בנוגע למילת אנוסים .בעניין
זה ראו גם :רות ,תולדות האנוסים ,עמ' ;126פיינגולד ,אורח חיים ,עמ' .154-153
