Page 133 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ד ‪131‬‬

‫והברית הישנה‪ .‬הקמתה של הקתדרה נבעה במידה רבה מן הרצון להתמודד עם האתגרים‬
‫שהציבה הרפורמציה בנוגע למעמדם של כתבי הקודש והיחס אליהם‪ ,‬והיא הוקמה ופעלה‬
‫ברוח המסקנות של ועידת טרנט בנושאים אלו‪ 48.‬מורי הפקולטה לכתבי הקודש אף חיברו‬
‫פירושים לכמה מספרי המקרא‪ ,‬אשר כמה מהם מעידים על יכולת קריאה ועל הבנה מעמיקה‬
‫של המקורות העבריים‪ 49.‬יתכן שהם רכשו שליטה בשפה העברית עוד קודם להקמתה של‬

‫קתדרה מסודרת להוראת עברית באוניברסיטה‪.‬‬
‫ניתן לעמוד על רמת הידיעות בעברית באוניברסיטת קואימברה במחצית השנייה של‬
‫המאה השש עשרה מתוך מקור ייחודי — שלושה שירים בעברית אשר התחברו באוניברסיטה‬
‫ונשמרו בכתב יד בספרייתה‪ 50.‬השירים חוברו בשנת ‪ 1579‬לכבוד פטרונית האוניברסיטה‪,‬‬
‫המלכה איסבל‪ ,‬והם נכתבו בעברית ותורגמו בכתב היד גם ללטינית‪ .‬השירים כתובים‬
‫אמנם בעברית תקנית ומדויקת‪ ,‬אך במשלב נמוך וללא פתוס ועוצמה‪ .‬מבחינה איכותית‬
‫נופלים שירים אלו במידה ניכרת מן השירה העברית בת הזמן ובכללה אף מכתיבתו‪ ,‬בשירה‬

‫ובפרוזה‪ ,‬של שלמה מלכו‪.‬‬
‫ניתן לסכם ולומר כי בתקופה שבה למד מלכו באוניברסיטה‪ ,‬לפני שנת ‪ 51,1521‬לא‬
‫התקיימו בה לימודים מסודרים של עברית ותנ"ך; קתדרות ללשון עברית וללימוד כתבי‬
‫הקודש הוקמו רק בסמוך למעבר האוניברסיטה לקואימברה בשנת ‪ .1537‬למורים בקתדרות‬
‫אלו‪ ,‬ובייחוד בקתדרה ללימוד כתבי הקודש‪ ,‬במחצית השנייה של המאה השש עשרה‪ ,‬הייתה‬
‫יכולת קריאה וניתוח ברמה גבוהה של מקורות עבריים מקראיים‪ ,‬אך רמת הכתיבה העברית‬
‫שלהם הייתה נמוכה מזו שהראה‪ ,‬למשל‪ ,‬מלכו עצמו שנים קודם לכן‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬לימודי‬
‫התנ"ך תפסו מקום חלקי בלבד בתוכנית הלימודים של הקתדרה לכתבי הקודש‪ ,‬התנ"ך‬
‫נלמד על פי התפיסה שגובשה בוועידת טרנט‪ ,‬ורבים מן המורים השתייכו למסדר הישועי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אין כל ראיה שמקורות יהודיים אחרים לבד מן התנ"ך נלמדו באוניברסיטה‪ ,‬לא‬
‫כל שכן מקורות קבליים‪ .‬לאור מסקנות אלו יש להניח כי הן את השפה העברית שהייתה‬
‫שגורה על פיו‪ ,‬הן את הידע הנרחב בנושאים יהודיים‪ ,‬רכש מלכו מחוץ לכתלי האוניברסיטה‪,‬‬

‫וככל הנראה בין האנוסים‪.‬‬
‫העמדה המקובלת במחקר‪ ,‬אשר דוברּה הבולט ביותר היה יוסף חיים ירושלמי‪ ,‬רואה את‬
‫האנוסים בפורטוגל כמי שהוסיפו לשמור על תודעה יהודית מפותחת וכן על רמה גבוהה‬
‫של ידיעות ושל פרקטיקה יהודית גם לאחר ההמרה הכפויה של שנת ‪ 52.1497‬ירושלמי אף‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.28-27‬‬ ‫‪4 8‬‬
‫רודריגז‪ ,‬לימודים עבריים בקואימברה‪ ,‬עמ' ‪.139-137‬‬ ‫‪4 9‬‬
‫כת"י ספריית אוניברסיטת קואימברה ‪( 993‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,)5169‬דף‬ ‫‪5 0‬‬
‫‪ 471‬ע"ב — ‪ 473‬ע"א‪ .‬כתב היד כולל שירים בלטינית‪ ,‬יוונית ועברית‪ ,‬וכן קומדיות‪ ,‬טרגדיות‪,‬‬ ‫‪5 1‬‬
‫טרגדיות קומיות ותפילות (לא בעברית) שחיברו פרופסורים ב‪ .Colégio das Artes-‬השירים‬ ‫‪5 2‬‬
‫פורסמו — ראו רודריגז‪ ,‬שלושה שירים‪ ,‬עמ' ‪.56-54‬‬
‫בכתב המינוי של מלכו לשופט מפברואר ‪ ,1521‬הוא כבר נזכר כדוקטור‪ .‬וראו על כך להלן‪.‬‬
‫תפיסה זו בנוגע לפער שבין רמתם הדתית של האנוסים בספרד (אשר חלקם הגדול התנצר מתוך‬
‫בחירה) לבין אנוסי פורטוגל (אשר ההמרה נכפתה עליהם כאיש אחד ובבת אחת) עולה כבר אצל‬