Page 132 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 130‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫במחצית השנייה של המאה השש עשרה ניתן להצביע על התעניינות רבה בפורטוגל‬
‫בלימודי עברית ותנ"ך‪ ,‬כפי שהיא התבטאה בתוכנית הלימודים של האוניברסיטה‪ .‬עם‬
‫הגורמים להתעניינות זו נמנים השפעות ההומניזם וההבראיזם האירופי‪ ,‬החלטות ועידת‬

‫טרנט והמאבק ברפורמציה והרצון להתמודד ִאתה בכליה היא‪43.‬‬
‫כחלק ממגמה זו ובמסגרת הרפורמה שערך המלך ז'ואן השלישי בלימודים האקדמיים‬
‫בפורטוגל‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 1535‬ה–‪ Colégio das Artes‬ובו קתדרה לעברית; בשנת ‪,1537‬‬
‫עם העברתה של האוניברסיטה לקואימברה‪ ,‬נפתחה קתדרה לעברית ב–‪Colégio do‬‬
‫‪ .Monastéiro de Santa Cruz‬לימודי עברית מסודרים באוניברסיטה בפורטוגל החלו אפוא‬
‫רק בשנת ‪ 44.1535‬גם לאחר הקמתן של קתדרות אלו הן תפסו מקום מצומצם יחסית — כך‬
‫למשל‪ ,‬ב–‪ Colégio das Artes‬פעלה בשנת ‪ 1535‬רק קתדרה אחת לעברית לעומת עשר‬
‫קתדרות ללטינית‪ 45.‬מעניין לציין כי לצורך הוראת העברית היה צורך במורים שהובאו מחוץ‬
‫לפורטוגל‪ ,‬שהבולט בהם היה היהודי המומר פרנסיסקו דה טוורה (‪.)Francisco de Tavora‬‬
‫הוא רכש לעצמו מוניטין של מומחה ללשונות מזרחיות (עברית‪ ,‬סורית‪ ,‬ארמנית ועוד)‪,‬‬
‫שאותן למד לפני שהמיר את דתו‪ ,‬והובא לליסבון מרומא‪ .‬ניתן להסיק אפוא שבפורטוגל‬
‫עצמה היה מחסור במורים מומחים מקומיים לעברית‪ ,‬אף על פי שחיו בה אנוסים כה רבים‪46.‬‬
‫עם הקמת הקתדרה לעברית בשנת ‪ ,1537‬קמה במסגרת הפקולטה לתאולוגיה גם קתדרה‬
‫ללימוד כתבי הקודש‪ — 47‬הלימודים בקתדרה זו כללו לימודי תאולוגיה‪ ,‬הברית החדשה‬

‫‪Serráo, Portugueses no estudo de Toulouse (de 1229-1660), Coimbra 1954; idem,‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫‪os Portugueses de Salamanca, Lisboa 1962; idem, Les Portugais à l'Université de‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫‪Montpellier (XII-XVII siècles), Paris 1971; idem, Les étudiants Portugais dans les‬‬
‫‪universités du Midi de la France, Paris 1955; Virginia Rau, “Studenti ed eruditi‬‬ ‫‪ 45‬‬
‫‪ortoghesi in Italia nel seculo XV”, Estudos Italianos em Portugal 36 (1973), pp.‬‬ ‫‪ 46‬‬
‫‪ .7-73‬אולם נוכחות זו הייתה מצומצמת והתחזקה רק במחצית השנייה של המאה השש עשרה‬ ‫‪4 7‬‬
‫בעקבות הקצאת כספים לתמיכה בסטודנטים הלומדים מחוץ לפורטוגל — ראו‪Walter Rüegg, :‬‬
‫‪ .A History of the University in Europe, II, Cambridge 1996, pp. 133‬כמו כן אין שום‬

‫עדויות הקושרות את מלכו ללימודים מחוץ לפורטוגל‪.‬‬
‫ראו‪ :‬רודריגז‪ ,‬לימודים עבריים בפורטוגל‪ ,‬עמ' ‪ ;1‬רודריגז‪ ,‬הקתדרה‪ ,‬עמ' ‪ ;10-4‬רודריגז‪,‬‬

‫לימודים עבריים בקואימברה‪ ,‬עמ' ‪ ;125‬דוש סנטוש‪ ,‬ספרות הקודש‪ ,‬עמ' ‪.361-355‬‬
‫רודריגז‪ ,‬לימודים עבריים בפורטוגל‪ ,‬עמ' ‪ ;4-1‬רודריגז‪ ,‬הקתדרה‪ ,‬עמ' ‪ .15-14 ,11-10‬ואכן‪,‬‬
‫בפריווילגיה שהעניק המלך מנואל לאוניברסיטה בשנת ‪ 1503‬נזכרות קתדרות לתאולוגיה‪,‬‬
‫משפט קנוני‪ ,‬משפט‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬רפואה‪ ,‬לוגיקה ודקדוק‪ ,‬אך לא קתדרה לעברית (וראו‬
‫רודריגז‪ ,‬התקנות‪ ,‬עמ' ‪ .)30‬עם זאת‪ ,‬עוד בשנת ‪ 1532‬התפרסם בקואימברה ‪Lexicon Graecum‬‬
‫‪ Hebraicum‬שחיבר הליודורה דה פאוויה (‪ .)Heliodora de Pavia‬מידה מסויימת של ידע‬
‫והתעניינות בשפה העברית הייתה אפוא גם לפני הקמת הקתדרה לעברית‪ ,‬וגם מחוץ לכתלי‬

‫האוניברסיטה‪.‬‬
‫ראו רודריגז‪ ,‬הקתדרה‪ ,‬עמ' ‪ .11‬מצב זה השתנה לקראת אמצע המאה — ראו רודריגז‪ ,‬לימודים‬

‫עבריים בפורטוגל‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬
‫אמזלק‪ ,‬מדקדקים עבריים‪ ,‬עמ' ‪ ;15-14‬רודריגז‪ ,‬לימודים עבריים בקואימברה‪ ,‬עמ' ‪.136-135‬‬

‫רודריגז‪ ,‬הקתדרה‪ ,‬עמ' ‪.27-26‬‬