Page 134 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 134

‫‪ 132‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ראה באישים כמו שמואל אושקו‪ ,‬ביאטריס דה לונה (לימים דונה גרציה נשיא)‪ ,‬ובמידה‬
‫רבה גם שלמה מלכו עצמו‪ ,‬דוגמאות אופייניות למידת הזהות היהודית וההשכלה היהודית‬
‫של האנוסים בפורטוגל במחצית הראשונה של המאה השש עשרה‪ 53.‬לטענתו‪ ,‬הגורמים‬
‫לכך הם פתאומיותה של ההמרה בפורטוגל‪ ,‬היותה מהירה וכפויה‪ ,‬וכן העדרה של תקופת‬
‫ביניים של קיום מקביל של חברה יהודית גלויה מול חברה אנוסית כפי שאירע בספרד‪.‬‬
‫תקופת מעבר כזו מחדדת את ההבדלים בין חברת האנוסים לחברה היהודית הנורמטיבית‪,‬‬
‫ומביאה להיווצרותה של תודעה אנוסית השונה מן התודעה העצמית של מי שממשיכים‬
‫לחיות כיהודים בגלוי‪ .‬העדרה של תקופת ביניים כזו הביא לכך שהמומרים מאונס הוסיפו‬
‫לשמור על תודעה יהודית ועל זהות יהודית ולא אנוסית שנים רבות לאחר ההמרה‪ ,‬והמשיכו‬
‫בכך גם לאחר הקמתה של האינקוויזיציה‪ 54.‬אליבא דירושלמי מלכו הוא דוגמה‪ ,‬מעט חריגה‬

 ‫אך בכל זאת מתאימה‪ ,‬לתודעתם היהודית ולהלך רוחם של אנוסי פורטוגל בתקופה זו‪.‬‬
‫ניתוח זה של ירושלמי הוא עיוני בעיקרו‪ ,‬וכמעט שאינו מבוסס על מקורות‪ .‬הדבר נובע‬
‫מהיותם של המקורות העיקריים‪ ,‬ובמידה רבה הבלעדיים‪ ,‬בנוגע לחייהם של האנוסים‪,‬‬
‫קשורים לפעילותה של האינקוויזיציה‪ :‬תיקי חקירה‪ ,‬ספרי הלשנות‪ ,‬פרוטוקולים של‬
‫משפטים וכדומה‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬פעילותה של האינקוויזיציה העלתה את הנושא היהודי על‬
‫סדר היום הציבורי‪ ,‬והחדירה אותו גם לשיח וליצירה הספרותית‪ ,‬לתאטרון‪ ,‬לספרות הדתית‬
‫ועוד‪ ,‬וכך‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬יצרה מאגר נוסף של מקורות המשרתים כיום את חוקרי התקופה‪55.‬‬
‫אולם מאחר שהאינקוויזיציה הפורטוגלית הוקמה רק בשנת ‪ ,1536‬המקורות בנוגע לתקופה‬
‫הקודמת דלים וחלקיים בלבד‪ .‬לאירועים חריגים ובודדים ניתן אמנם לגלות התייחסות‬
‫במקורות‪ ,‬אולם ככל שהדברים אמורים בהלכי רוח‪ ,‬במבנים חברתיים ובתודעה עצמית‬

                                 ‫בקרב אנוסי פורטוגל‪ ,‬כמעט שאין בידינו מקורות‪.‬‬
‫מקור עיקרי שבאמצעותו ביקש ירושלמי לאמת את תפיסתו בנוגע לתודעתם היהודית‬
‫העמוקה והמשורשת של האנוסים‪ ,‬הוא יומנו של דוד הראובני‪ .‬ביומן מתוארת קבלת הפנים‬
‫החמה והנלהבת של אנוסי פורטוגל לראובני וכן יחסם החם והאוהד אליו לכל אורך שהותו‬
‫בפורטוגל‪ ,‬וניתן ללמוד ממנו על קיומן של תודעה יהודית ושל שאיפה משיחית בין אנוסי‬

‫רות‪ ,‬תולדות האנוסים‪ ,‬עמ' ‪ .52‬אולם ירושלמי היה הראשון שניסה לאפיין את ההבדל הזה גם‬       ‫‪	53‬‬
                                                               ‫מבחינה חברתית ומנטלית‪.‬‬   ‫‪	54‬‬
                                                                                        ‫‪5	 5‬‬
‫ירושלמי הציג את עמדתו בנוגע לאנוסי פורטוגל בספרו מהחצר הספרדית‪ ,‬עמ' ‪ ,11-5‬וכן‬
‫במבואות שחיבר לספרו של הרקולנו‪ ,‬תולדות האינקוויזיציה‪ ,‬ולספרו של אושקו ‪Consolação‬‬
‫‪ — às tribulações de Israel‬ראו ירושלמי‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ .51-50 ,46-44‬גישה הפוכה הציעו‬
‫סאראיווה (‪ )José António Saraiva‬ובעקבותיו סלומון‪ .‬הם טענו כי הנוצרים החדשים התבוללו‬
‫בחברה הפורטוגלית וכי מאבקה של האינקוויזיציה כנגדם היה על רקע כלכלי וחברתי בלבד‪,‬‬
‫בדומה ל ֶתזה של נתניהו בנוגע לאנוסי ספרד — ראו‪ :‬סלומון‪ ,‬דיוקנו של נוצרי חדש; סלומון‬

          ‫ביקורת; סאראיווה‪ ,‬המפעל האנוסי‪ .‬וראו גם קפלן‪ ,‬בעיית האנוסים‪ ,‬עמ' ‪.138-137‬‬
                                                     ‫ירושלמי‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.55-54 ,38-37‬‬

‫לדיון במחקר ההיסטורי של האנוסים‪ ,‬בסוגי המקורות ובסוגות ההיסטוריוגרפיות השונות ראו‬
                                                                  ‫קפלן‪ ,‬בעיית האנוסים‪.‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139