Page 139 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 139

‫פרק ד ‪137‬‬

‫אלא גם להעביר את הספרים לרשותו של המלך‪ 76.‬ואכן‪ ,‬הספרים העבריים לא הושמדו‬
‫אלא רוכזו ונשמרו במה שהיה לפני כן בית הכנסת של ליסבון‪ 77.‬בתקופה מאוחרת יותר‬
‫אף ניסו סוחרים פורטוגלים‪ ,‬בעידודו של המלך‪ ,‬להפיק רווח כלכלי מאוצר ספרים זה‪,‬‬

              ‫והציעו ספרים עבריים ממנו למכירה בקהילות יהודיות בהודו ובמרוקו‪78.‬‬
‫ספרים עבריים היו נגישים בפורטוגל בראשית המאה השש עשרה באופן חוקי‪ ,‬אם בעליהם‬
‫היו רופאים או מנתחים‪ ,‬שלהם הותר להוסיף ולהחזיק בספרים מקצועיים בלבד בעברית‬
‫(ובהנחה שקשה היה לבדוק ֵאילו מן הספרים הכתובים עברית הם ספרי רפואה ו ֵאילו ספרים‬
‫עבריים סתם)‪ 79,‬וכן למי שהיה יכול להיכנס למקומות הכינוס והריכוז של הספרים בליסבון‬
‫ומחוצה לה‪ ,‬תופעה הנזכרת גם היא במקורות‪ 80.‬מעבר לכך היו ספרים שנשמרו באופן‬
 ‫בלתי חוקי‪ ,‬בין אם בבתיהם של אנשים פרטיים בין אם במקומות מסתור מחוצה להם‪81.‬‬
‫ישעיהו תשבי פרסם‪ ,‬בכותרת “דפי גניזה"‪ ,‬מקור ובו עדויות לשילוב של גילוי סודות‪,‬‬
‫ציפיות משיחיות וחישובי קץ בפורטוגל זמן קצר לאחר ההמרה הכפויה‪ .‬חיבור זה כולל‬
‫סידרה של גילויים שנמסרו למחבר עלום שם שנראה כי היה ממוצא ספרדי‪ ,‬הגיע לפורטוגל‬
‫עם הגירוש ושהה בה בתקופת גזירות השמד‪ .‬המחבר השתייך לקבוצה קטנה של מקדשי‬
‫השם אשר הצליחו להימנע מהשמד‪ ,‬נאסרו‪ ,‬וכעבור זמן שוחררו ושולחו מפורטוגל לצפון‬

                                                                    ‫אפריקה‪82.‬‬
‫הסודות והגילויים נמסרו למחבר האלמוני באמצעים מאגיים שונים בהיותו בפורטוגל‪,‬‬
‫ולאחר שיצא ממנה‪ .‬הגילויים כוללים נבואות על פורענויות שעתידות לבוא על מלכי‬
‫ספרד ופורטוגל‪ ,‬וכן חישובי קץ שלפיהם תהליך הגאולה יתרחש בשנת רנ"ח וימשך עד‬
‫לשנת רס"ח (‪ 83.)1508-1498‬המחבר קיים מגעים ישירים עם החצר המלכותית בעת שהיה‬

‫בספרד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הורתה האינקוויזיציה כבר בשנת ‪ 1490‬על השמדתם של ספרים עבריים‪,‬‬           ‫‪7	 6‬‬
               ‫וכששת אלפים ספרים עבריים נשרפו באוטו–דה–פה שנערך בסלמנקה בשנה זו‪.‬‬         ‫‪	77‬‬

‫ראו‪ :‬מנור‪ ,‬אברהם סבע‪ ,‬עמ' ‪ ;227‬בניהו‪ ,‬מקור‪ ,‬עמ' רסא; קפשאלי‪ ,‬סדר אליהו זוטא‪ ,‬עמ' ‪.238‬‬    ‫‪7	 8‬‬
‫גם יצחק אבן פארג' מזכיר את ריכוז הספרים בליסבון ואת שמירת הספרים שם שנים אחדות עד‬
                                                                                         ‫‪7	 9‬‬
                                             ‫שנשרפו — ראו מרקס‪ ,‬גירוש ספרד‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬     ‫‪	80‬‬
‫ראו רבינוביץ‪ ,‬מוצאי גולה‪ ,‬עמ' ‪ .118‬לדיון רחב יותר בנושא זה ראו פיינגולד‪ ,‬הפולמוס‪ ,‬עמ'‬    ‫‪	81‬‬
‫‪ .91-90‬וראו את המקורות הנוספים שמביא בענייו זה סטוצ'ינסקי‪ ,‬בין הקיים לנגזר‪ ,‬עמ' ‪163-‬‬     ‫‪	82‬‬
                                                                                         ‫‪	83‬‬
                                                                                   ‫‪.162‬‬
‫קייזרלינג‪ ,‬תולדות היהודים בפורטוגל‪ ,‬עמ' ‪ ;47‬בלוך‪ ,‬הדפוס העברי בספרד ובפורטוגל‪ ,‬עמ'‬

                                        ‫‪ ;53-52‬הרקולנו‪ ,‬תולדות האינקוויזיציה‪ ,‬עמ' ‪.257‬‬
‫ראו את סיפור הצלת ספרי הקבלה בניהו‪ ,‬מקור‪ ,‬עמ' רסא‪ .‬וראו קפשאלי‪ ,‬סדר אליהו זוטא‪ ,‬עמ'‬

                                                                                   ‫‪.238‬‬
‫מתיאורו המפורט של ר' אברהם סבע את המקום שבו הוא הסתיר את ספריו מתקבל הרושם כי‬

  ‫הוא קיווה כי יוכל לשוב ולהוציא אותם ממחבוא זה‪ ,‬וראו מנור‪ ,‬אברהם סבע‪ ,‬עמ' ‪.228-227‬‬
                                                            ‫תשבי‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עמ' ‪.17-15‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .74‬המחבר מזכיר אותות שהוא מצפה לראות בשמים‪" :‬על ההוא סבה אני ישן במקומות‬
‫שרואה אני השמים בלילות לראות האותות שהש"י (שהשם יתברך) עושה בשמים"‪ .‬בדומה לכך‬
‫מספר דוד הראובני כי בשהותו בפורטוגל סיפרו לו האנוסים על אותות שראו בשמים‪ ,‬דבר שחיזק‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144