Page 142 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 142

‫‪ 140‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫שהתגלתה בפורטוגל בתקופה זו הייתה קשורה במעבר של רעיונות‪ ,‬ומאוחר יותר אף של‬
‫אנשים‪ ,‬מקסטיליה לפורטוגל‪ 90.‬חכמה זו היא שאפשרה למלכו ללמוד מאוחר יותר באותו‬
‫בית מדרש עליון‪ ,‬שאותו תיאר הן באיגרתו הן ב"ספר המפואר"‪ 91,‬והיא שעיצבה את‬

                       ‫תפיסתו העצמית כמי שפועל על פי הנחיות עליונות ישירות‪.‬‬
‫אך על אף כל האמור לעיל‪ ,‬מלכו עצמו תיאר את האופן שבו רכש את השכלתו היהודית‬
‫אשר עוררה השתאות והתפעלות בתקופה שלאחר שובו ליהדות‪ 92,‬בצורה שונה לחלוטין‪.‬‬

                                                                   ‫וכך כתב‪93:‬‬
‫ולפעמים אני רואה עתה ישיבת חכמים וספרים פתוחים לפניה[ם] ועוסקי[ם] בתורה ועֹשים‬
‫משא ומתן ופרושי[ם] פסוקי[ם] ומאמרים מרבותינו ז"ל ומתוך דבריה[ם] אני שומע ולמד‬
‫איזה דבר‪ .‬ולפי שלא למדתי ולא הורגלתי בלשון הקדש ולא הבנתי את כל דבריהם‪ ,‬אבל‬
‫ממה שמלומדי[ם] שם אותי מההיא הישיבה הקדושה אני משיב לשואלם פירושי[ם] ופסוקי[ם]‬

                                    ‫מאמרי[ם] אשר קשה הבינת[ם] בעיני חכמי הדור‪.‬‬
‫ומי שירצה ישאל ממני מה שירצה לפרש פסוקי[ם] ומאמרי[ם] סתומים‪ ,‬בעזר השי"ת בטחתי‬
‫להשיב לכל שואל די סיפוקו דברי[ם] עליוני[ם] ומתיישבים על לב כל בעל שכל‪ ,‬מה שלא‬

                                            ‫נמצא בספרי[ם]‪ ,‬מה שהורני מן השמים‪.‬‬
‫ולא למדתי חכמה מפי רב וחבר בשר ודם מימי‪ .‬וכל מה שישאלוני יש לי רשות להשיב‬
‫בעשרי[ם] וארבע זולת בספר דניאל כי לא הורשתי בו‪ ,‬כי ממנו רמזו לי כל מה שראיתי‬
‫וצוו עלי שלא אגלה שום דבר ממנו עת[ה]‪ .‬וגם בכל דברי רז"ל בין מהתלמ[וד] בין חוצה‬
‫לו אשיב לכל שואל די מחסרו תשובה מספקת כי יד השי"ת הטובה עלי‪ .‬כאשר אני עוסק‬
‫בפי[רוש] פסוק ששאלו ממני ואפי[לו] שם הספר אשר הפסוקים כתובים בו לא ראיתי ולא‬

                               ‫ידעתי מעולם כמו שיר השירים קהלת רות וכיוצא בהן‪.‬‬

‫בקטע זה מעלה מלכו שתי טענות מרכזיות‪ :‬האחת כי הוא אינו שולט בשפה העברית‪,‬‬
‫והאחרת כי רכש את תורתו באמצעות התגלות‪ ,‬ולא על ידי חבר או מורה בשר ודם‪ .‬אולם‬
‫נראה כי דברים אלו‪ ,‬ובייחוד הטענה הראשונה בדבר אי–שליטתו כביכול בעברית‪ ,‬אינם‬
‫משקפים את ידיעותיו האמתיות של מלכו‪ 94.‬הוכחה ברורה לשליטתו בשפה העברית עוד‬

              ‫הקשרים הרעיוניים שבין שלמה מלכו לספר המשיב ידונו להלן בעמ' ‪.213-207‬‬       ‫‪9	 0‬‬
                                               ‫חית קנה‪ ,‬עמ' ‪ ;372‬ספר המפואר‪ ,‬כט ע"א‪.‬‬    ‫‪	91‬‬
                                                                                        ‫‪	92‬‬
        ‫ראו את הדוגמאות שמביא אידל‪ ,‬שלמה מלכו כמאגיקון‪ ,‬עמ' ‪ 204‬הערה ‪ ,71‬עמ' ‪.207‬‬       ‫‪9	 3‬‬
‫קטע זה אינו מופיע במהדורת הדפוס של חית קנה‪ .‬הוא פורסם בידי אידל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪206-204‬‬        ‫‪	94‬‬

                                       ‫מתוך איגרתו הראשונה של מלכו (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 5‬ע"ב‪.‬‬
‫אידל טוען כי אם נקבל הצהרה זו "כלשונה הרי שהוא למד עברית רק לאחר שנתגייר" (שלמה‬
‫מלכו כמאגיקון‪ ,‬עמ' ‪ 206‬הערה ‪ ,82‬אם כי הוא עצמו אינו מקבל הנחה זו כהכרחית)‪ .‬אולם לדעתי‬
‫אין זו המשמעות הפשוטה של דבריו של מלכו‪ .‬שכן הוא התנצל על חוסר ידיעותיו בעברית כחלק‬
‫מתיאורו ישיבת החכמים שהוא רואה בחזיונו וכיצד "מתוך דבריהם אני שומע ולמד איזה דבר" —‬
‫כלומר‪ ,‬הוא היה מסוגל להבין את הדיונים התורניים בעברית‪ ,‬אלא שמכיוון ששליטתו בשפה לא‬
‫היתה מלאה לדבריו הוא לא הבין את הדברים במלואם‪ .‬ומכל מקום אין להסיק מכך שהוא לא ידע‬

                                                                            ‫עברית כלל‪.‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147