Page 143 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 143
פרק ד 141
בפורטוגל היא יכולתו ליצור קשר עם הראובני ,אשר הציג את עצמו כמי ששולט בעברית
ובערבית בלבד 95.וגם אם הראובני ידע ספרדית (לעיל הצעתי שהוא היה ממוצא ספרדי)
ובעזרתה יכול היה להבין את הפורטוגלית שבפי מלכו ,הוא לא היה יכול להודות בכך
בפניו בפורטוגל ,שכן הדבר היה חושף את היותו מתחזה .השפה היחידה שבה הוא היה יכול
ליצור קשר עם מלכו הייתה אפוא עברית (מלכו לא דיבר ערבית) .נוסף לכך ,כתביו של
מלכו ,ובכללם גם השיר שחיבר ,כתובים כולם בעברית קולחת ורהוטה ,וגם דבר זה מאשר
שהוא שלט היטב בשפה העברית .לפיכך יש לקבל את הצהרתו בדבר שליטתו החלקית
בלבד בעברית כהצטנעות בלבד.
הטענה השנייה כי הוא רכש את ידיעותיו הנרחבות בכל חדרי התורה ,ידיעות אשר עוררו
פליאה והשתאות ,בלימוד עצמי ובעזרת התגלות וללא עזרה והנחייה של מורים בשר ודם,
נראית גם היא מעט מוגזמת .נראה כי כדי להבין את משמעותו של קטע זה יש לעמוד על
ההקשר שבתוכו הוא מופיע.
בשורות שלפני הקטע המצוטט הזכיר מלכו ביקורת וחוסר אמון כלפיו וכלפי דרשותיו
וחזיונותיו 96.עם זאת ,הוא האמין כי בעתיד הקרוב “יאמינו בני ישראל אלי בלי ספק ,לא
יהיה זר ודבר גוזמא ובעיני כל בעל שכל ובעל אמונה ר"ל ד"א [רצה לומר דרך אמת]
מכל מה שכתוב ומכל מה שאכתוב" 97.להלן אראה כי מכתב זה של מלכו קשור לביקורת
שנמתחה עליו ועל ספרו עוד בשאלוניקי ,וכי הוא ציפה שהשינוי ביחס אליו יתרחש כאשר
“הדברים שהתחדשו אחרי בואי שם יעידו עלי ועל תום לבבי וסבלנות חרפת אנוש"98.
נראה כי גם את הקטע הבא במכתב ,שבו הוא מספר על ההתגלויות שהיו לו ועל שלא
למד מפי בשר ודם ,יש לקרוא בהקשר זה ,כלומר כאמצעי להתמודד עם ביקורת שנמתחה
על פרשנותו הדרשנית .הוא מספר שם כי “מי שירצה ישאל ממני מה שירצה לפרש פסוקים
ומאמרים סתומים בעזר השי"ת בטחתי להשיב לכל שואל די סיפוקו דברים עליונים
ומתיישבים על לב כל בעל שכל מה שלא נמצא בספרים מה שהורני מן השמים" 99.כלומר,
על אף שפירושיו ודרשותיו מחודשים ואינם מבוססים על פירושים קודמים ,ואף על פי
שהוא עצמו לא היה חלק ממסורת לימוד רצופה ,פירושיו “מתיישבים על לב כל בעל שכל".
מקורם של פירושים אלו אמנם אינו בספרים ,אך הוא מבוסס על “מה שהורני מן השמים".
מלכו הפך את החסרונות שתלו בו יריביו ליתרונות .היות פירושיו מתקבלים על הדעת,
אף על פי שלא התבססו על מקורות קודמים או על קבלה מרבותיו ,נבע מקבלתם מאותה
“ישיבת חכמים" שנגלתה אליו בחזון 100.במקום להילחם בביקורת ולהציג את עצמו כחלק
9 5הן בתיאורו של מלכו הן בתיאורו של הראובני ,המפגש ביניהם מתואר כמפגש אישי שלא נכחו
בו מתורגמנים.
9 6ביקורת זו וההתמודדות עימה בולטים מאד בכתביו ובפעילותו של מלכו ,וראו על כך להלן.
97אידל ,שלמה מלכו כמאגיקון ,עמ' .204
9 8שם.
99חית קנה ,עמ' .373
100ראו אידל ,שלמה מלכו כמאגיקון ,עמ' 205הערה .78
