Page 153 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ד ‪151‬‬

‫גם בזמנים מאוחרים יותר‪ ,‬כשהמוניטין של הראובני הלך ונשחק‪ ,‬והוא נחשף כנוכל וכזייפן‬
‫בעוד מלכו עצמו הלך וביסס את מעמדו כדרשן‪ ,‬כמקובל וכמאגיקון‪.‬‬

‫סיכום‬

‫דיוגו פירס הוא שלמה מלכו‪ ,‬הוא דוגמה טובה למורכבות מצבם של האנוסים בפורטוגל‬
‫בתקופה שבין ההמרה הכפויה של שנת ‪ 1497‬ועד להקמת האינקוויזיציה בשנת ‪.1536‬‬
‫מתגלים בו ריבוי הזהויות שאפיין את החברה החדשה של הנוצרים החדשים בפורטוגל‪,‬‬
‫והלבטים שעמם הם התמודדו‪ :‬האופקים החדשים שפתחה בפניהם ההתנצרות (הכפויה)‬
‫בדמות פתיחת דלתות האוניברסיטה בפניהם‪ ,‬ומתן האפשרויות להשתלב במערכות השונות‬
‫שחודשו בתקופת שלטונו של מנואל הראשון במחיר התכחשות לזהותם היהודית — וכל‬
‫זאת לאחר תקופה קשה ואינטנסיבית של רדיפות‪ ,‬סגירת מוסדות הקהילה‪ ,‬החרמת ספרים‪,‬‬
‫חטיפת הילדים‪ ,‬ריכוזם ומאסרם ואיום בעונש מוות‪ .‬ומנגד‪ :‬הפתיחות והסובלנות היחסית‬
‫אפשרו גם שמירה על מסגרות קהילתיות ודתיות והענקת השכלה יהודית מקיפה גם למי‬

‫שנולדו לאחר ההמרה הכפויה‪.‬‬
‫דמותו של דיוגו פירס מבטאת לא רק את המגוון הגדול של האפשרויות שעמדו בפני‬
‫הנוצרים החדשים‪ ,‬אלא גם את המתח הפנימי שלהם ואת תחושת הקרע בין עולמות‪ .‬פירס‪,‬‬
‫אשר בחר בלימודים באוניברסיטה ובקריירה משפטית לא הצליח להתנתק משלמה מלכו‪,‬‬
‫המקובל והחוזה‪ .‬הופעתו של דוד הראובני היא שהעמידה את פירס בפני הבחירה להפוך‬

‫למלכו‪.‬‬