Page 158 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 156‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫פגש במלכו‪ .‬שתי השנים הללו היו נקודות ציון במהלך המשיחי על פי תפיסתו של ר' יוסף‬
‫אבן שרגא‪ ,‬ולכן למפגשיו עם אישים אלו דווקא בשנים אלו יש משמעות מיוחדת‪ .‬בשנת‬
‫רע"ב‪ ,‬שהיא התאריך המזוהה ביותר עם פעילותו של אבן שרגא‪ 11,‬אמור היה להתחיל‬
‫השלישי מארבעת שלבי הגאולה‪ ,‬אשר יימשך ברצף עד לשיאה של הגאולה בשנת ר"צ‬
‫(‪ 12.)1530‬בתוך רצף זה נודעה לשנת רפ"ח (‪ )1528‬משמעות מיוחדת‪“ :‬ועל הסוד הזה אנו‬
‫אומרים בר"ה ארבעה פעמים ובכן ובכן; ובכ"ן יתקדש‪ ,‬ובכ"ן תן פחדך‪ ,‬ובכ"ן תן כבוד‪,‬‬
‫ובכן צדיקים‪ ,‬ארבעה פעמים ע"ב עולים לרפ"ח‪ ,‬ובכל אחד וא"ו להראות כי זה יהיה באלף‬

‫הששי‪ ,‬ויתקיים בנו הפ"ח נשבר ואנחנו נמלטנו"‪13.‬‬
‫צרפתי מתגלה במקור זה כמקובל איטלקי שהיה מעורה בציפיות ובפעילות המשיחית‬
‫שהתרחשו צפון איטליה בראשית המאה‪ .‬מכאן עולה כי המפגש שלו עם מלכו נערך באיטליה‪,‬‬
‫ומכאן עולה גם כי בשנת ‪ 1528‬מלכו שהה בה עדיין‪ .‬המסקנה העולה ממקור זה היא כי‬
‫נסיעתו של מלכו לאימפריה העות'מאנית הייתה רק לזמן קצר‪ ,‬שכן בסוף שנת ‪ 1529‬הוא‬
‫כבר היה בדרכו חזרה ממנה לאיטליה‪ .‬ניתן אפוא לשרטט את התחנות השונות במסלול‬
‫שעבר מלכו מאז עזב את פורטוגל‪ :‬תחנתו הראשונה הייתה איטליה‪ ,‬ולאחר שהות בה של‬

‫כשנתיים יצא לאימפריה העות'מאנית‪ ,‬שהה בה כשנה ושב בסוף שנת ‪ 1529‬לאיטליה‪.‬‬
‫נוסף על מקורות מפורשים אלו‪ ,‬ניתן להצביע על מספר ראיות נוספות המחזקות את‬
‫הטענה כי מלכו יצא מפורטוגל לאיטליה‪ ,‬וכן על הדים להיכרות טובה שלו עם איטליה‬

‫טרם שובו לשם בסתיו ‪.1529‬‬
‫כבר מהשליש הראשון של המאה החמש עשרה ראתה את עצמה פורטוגל כראש‬
‫החץ במאבקו של העולם הנוצרי בעות'מאנים‪ 14.‬יציאה ישירה מפורטוגל אל האימפריה‬
‫העות'מאנית הייתה אפוא בגדר יציאה אל ארץ אויב‪ 15,‬ומי שבכל זאת ביקש להגיע לשטחי‬
‫האימפריה מפורטוגל עשה זאת דרך צפון אפריקה (זהו המסלול שבו עזבו מקצת הפליטים‬
‫היהודים את פורטוגל עם תום מועד שהותם החוקית שם)‪ .‬בדרך זו ניתן היה להגיע למאחזים‬
‫הפורטוגליים בצפון אפריקה (ארזיליה [‪ ,]Arzilia‬סאוטה [‪ ,]Ceuta‬טנג'יר [‪ )]Tangier‬ומשם‬
‫לצאת לעבר השטחים שבשליטה מוסלמית‪ 16.‬אולם‪ ,‬כל הידיעות שבידינו על פעילותו של‬

‫וראו לעיל עמ' ‪.70‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫תשבי‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עמ' ‪.148-147‬‬ ‫‪ 12‬‬
‫‪ 13‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.149-148‬‬ ‫‪1 4‬‬
‫למסעות המחקר הפורטוגליים לאורך חופי אפריקה במהלך המאה החמש עשרה היה צביון דתי‬
‫מראשיתם‪ ,‬והם נתפסו בידי הפורטוגלים כמסע צלב אנטי‪-‬מוסלמי — ראו‪ :‬ראסל‪ ,‬הנרי הנווט‪,‬‬ ‫‪ 15‬‬
‫‪ 16‬‬
‫עמ' ‪ ;42-39 ,35 ,31‬בוקסר‪ ,‬האימפריה הימית הפורטוגלית‪ ,‬עמ' ‪.19-18‬‬
‫גרץ עצמו היה מודע לנקודה זו וכתב בפירוש כי "לא נודע הדבר איזו הדרך בא לתוגרמה" (דברי‬

‫ימי ישראל‪ ,‬עמ' ‪.)174‬‬
‫מן הראוי לסייג אפשרות זו ולומר כי רבים מפליטי פורטוגל אשר בחרו בדרך זו בשנים ‪1493-1492‬‬
‫מצאו עצמם נתונים בין הפטיש לסדן‪ ,‬כשהם מגורשים מן השטחים הפורטוגליים ומותקפים על ידי‬
‫המוסלמים שאליהם הם ביקשו להצטרף‪ .‬עם זאת עבור אדם בודד שביקש להימלט על נפשו המוצא‬

‫הזה נראה יותר מסביר‪.‬‬