Page 159 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ה ‪157‬‬
‫מלכו באימפריה העות'מאנית מתייחסות אך ורק לחלקים האירופים שלה (שאלוניקי‪,‬‬

‫מונסטיר)‪ ,‬אזורים שהיו סמוכים לאיטליה הרבה יותר מאשר לפורטוגל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יציאה מפורטוגל לארצות אירופאיות אחרות הייתה פשוטה הרבה יותר‬
‫ולא עוררה תשומת לב מיוחדת‪ .‬המדינה הנוצרית היחידה שבה שגשגו חיים יהודיים גלויים‬
‫בשנים אלו‪ ,‬שהייתה במרחק סביר מפורטוגל‪ ,‬הייתה איטליה‪ ,‬ואכן‪ ,‬מסלול היציאה או‬
‫הבריחה המקובל של אנוסים אשר ביקשו לשוב לחיים יהודיים גלויים היה מפורטוגל לוונציה‬
‫ומשם לאימפריה העות'מאנית‪ .‬המסלול הזה היה מזוהה עם האנוסים‪ ,‬כפי שעולה למשל מן‬
‫ה–‪ Diálogo evangélico‬של ההיסטוריון והמדינאי הפורטוגלי הנודע ז'ואן דה–בארוס (‪João‬‬
‫‪ ,)de Barros‬נוסע פורטוגלי שסיפר כי הוא בדרכו לוונציה כדי להמשיך משם לאימפריה‬

‫העות'מאנית‪ ,‬זוהה שם מיד כיהודי‪17.‬‬
‫בין איטליה לפורטוגל התקיימו בשנים אלו קשרים קרובים הן במסגרת החברה‬
‫הפורטוגלית הכללית‪ 18,‬הן במסגרת החברה היהודית והאנוסית‪ 19.‬רבים מפליטי ספרד‬
‫ופורטוגל מצאו לעצמם מפלט באיטליה‪ ,‬וה ִקרבה הלשונית והתרבותית בין שתי הארצות‬
‫הקלה באופן משמעותי על קליטתם של פליטים מפורטוגל באיטליה‪ .‬ערי הנמל של איטליה‬
‫היו בשנים אלו יעד מועדף על יוצאי חצי האי האיברי‪ ,‬בין אם כתחנת ביניים בין אם‬
‫כיעד סופי‪ ,‬ולפיכך גם אם מלכו תכנן להגיע בסופו של דבר אל האימפריה העות'מאנית‪,‬‬
‫הבחירה באיטליה כתחנת ביניים בדרכו לשם הייתה הגיונית וטבעית‪ 20.‬ואכן‪ ,‬מלכו הראה‬
‫בכתביו ובמעשיו היכרות טובה עם איטליה ועם המתרחש בה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוא ניתח ב"ספר‬
‫המפואר" את המבנה הגאו–פוליטי של איטליה‪“ :‬מה שאמר בית גוברין אלו השררות שיש‬
‫באיטלייא לונברדיאה שבאילו נאמר לשון שררות ולא מלכות‪ ,‬כמו‪ :‬ויניסייה (‪,)Venezia‬‬

‫אנקונה (‪ ,(Ancona‬פישה (‪ ,)Pisa‬פלורינסה (‪ )Firenze‬ורבים כאלו"‪21 .‬‬

‫הקטע מצוטט אצל ירושלמי‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫על קשרים כלכליים ראו מרקואס‪ ,‬היסטוריה של פורטוגל‪ ,‬עמ' ‪ .173-172‬מרקואס מציין כי‬ ‫‪ 18‬‬
‫באיטליה ובעיקר בוונציה פעלו באופן קבוע סוכנים מסחריים פורטוגלים; על קשרים תרבותיים‬
‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .195-190‬מרקואס מציין כי סטודנטים פורטוגלים למדו באוניברסיטאות באיטליה‬ ‫‪ 19‬‬
‫(על כך ראו גם לעיל עמ' ‪ 129‬ובהערה ‪ 42‬שם)‪ ,‬וכן דן גם בהשפעת ההומניזם וההבראיזם‬ ‫‪ 20‬‬
‫שהגיעו לפורטוגל מאיטליה על החברה והתרבות בפורטוגל‪ .‬וראו גם במאמרים השונים שבקובץ‬ ‫‪2 1‬‬
‫‪,Cultural Links Between Portugal and Italy in the Renaissance, New York 2000‬‬

‫בעריכת קייט לווה (‪.)Kate Lowe‬‬
‫על כך ראו הקר‪ ,‬קבוצת אגרות‪ ,‬עמ' עג‪-‬עח‪.‬‬
‫ראו בונפיל‪ ,‬איטליה הגשר‪ .‬השינוי לרעה ביחס לנוצרים החדשים אשר הגיעו לנמלים איטלקיים‬
‫התחולל באמצע המאה השש עשרה והיה כרוך במדיניותו הכללית של האפיפיור פאולוס הרביעי‬
‫ולפיכך אינו מענייננו כאן‪ .‬לדיון מקיף בנוגע להשתלבותם של יוצאי פורטוגל בעיר נמל‬
‫איטלקית ראו למשל קופרמן‪ ,‬אנוסים באנקונה‪.‬‬
‫ספר המפואר‪ ,‬כט ע"א; וראו זנה‪ ,‬מידע ביוגרפי‪ ,‬עמ' ‪ .185-184‬מנגד‪ ,‬כאשר מלכו הזכיר‬
‫בהמשך דבריו את ה"שררות" שבגרמניה הוא לא ציין את שמותיהן!‬