Page 264 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 264

‫‪ 262‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ניתן להצביע על גורמים אישיים נוספים אשר היו עשויים ללבות את המתח והעימות בין‬
‫מנטינו למלכו‪ ,‬לבד מן הסכסוך שלו עם חלפן וניסיונו של מלכו לפשר ביניהם‪ 156.‬בוונציה‬
‫שהה מלכו יחד עם דוד הראובני מחוץ לגטו בארמונו של האציל (‪ )conte‬גואידו ראנגון‪157,‬‬
‫ובתקופה זו מלכו התלבש בבגדים מפוארים שלבישתם הייתה מנוגדת לנורמות הלבוש‬
‫היהודיות‪ ,‬הן כפי שנקבע על ידי השלטונות הן על פי מה שנקבע בתקנות המֹותרֹות של‬
‫החברה היהודית‪ ,‬והוא נראה אפוא כנסיך רנסנסי ולא כבן לקהילה היהודית‪ 158.‬מנטינו‬
‫לעומתו נאבק שנים רבות‪ ,‬ובהצלחה חלקית בלבד‪ ,‬כדי שישוחרר מחובת המגורים בתוך‬
‫הגטו וכן מן החובה לחבוש מצנפת צהובה המזהה אותו כיהודי‪ 159.‬מסתבר כי הופעתו‬
‫של יהודי זר בוונציה שאימץ לעצמו באופן טבעי וללא קושי גינונים אשר מנטינו עצמו‬
‫נאבק קשות כדי להשיגם ולא הצליח במאבקו אלא באופן חלקי‪ ,‬העצימה והחריפה את‬
‫עוינותו של מנטינו למלכו‪ .‬עוינות זו‪ ,‬יחד עם היריבות שהייתה בין מנטינו לחלפן‪ ,‬שהיה‬
‫לפטרונו של מלכו בוונציה‪ ,‬עשו אותו ליריב כה מר ומסוכן למלכו‪ .‬נראה כי דווקא היות‬
‫המתח ביניהם אישי ולא רעיוני‪ ,‬הוא שהביא את מנטינו לנקוט נגד מלכו אמצעים חמורים‬

                                                             ‫וחריפים כל כך‪160.‬‬
‫אשר לחילוקי הדעות בנוגע למלכו בחצר האפיפיורית‪ ,‬נראה כי אלו נבעו בעיקרם‬
‫מגישות שונות בנוגע ל"ערכו" של מלכו לה‪ ,‬שנשענו בעיקרן על זיקתן של הדמויות השונות‬
‫לקבלה‪ .‬אישים דוגמת אג'ידיו‪ ,‬שהיה מקובל בעצמו‪ ,‬וקלמנט השביעי‪ ,‬שהאמין ביכולתם‬
‫של העוסקים בקבלה‪ ,‬נוצרים כיהודים‪ ,‬להגיע לתובנות מעמיקות על המציאות ומשמעותה‪,‬‬
‫נטו לכיוון המקל מתוך הערכה לידיעותיו הקבליות של מלכו ולאופן השימוש שלו בקבלה‪.‬‬
‫מקרה מבחן מעניין לטענה זו מתגלה בדמותו של אחד מיריביו המרים של מלכו בחצר‬
‫האפיפיורית‪ ,‬הרונימוס אלאנדר )‪ .(Hieronymus Aleander‬אלאנדר היה בשנות העשרים של‬
‫המאה השש עשרה המומחה לעניינים גרמניים בחצר האפיפיורית‪ ,‬ובשנת ‪ 1532‬היה הנציג‬
‫האפיפיורי ברייכסטאג הקיסרי ברגנסבורג‪ 161.‬הוא דיווח ישירות לאפיפיור על המפגשים‬

‫‪ 1	 56‬הרקע לסכסוך בין חלפן למנטינו היה ככל הנראה עמדותיהם המנוגדות בנוגע לייבום‪ ,‬שעמד‬
‫במוקד המאבק בין מלך אנגליה הנרי השמיני אשר ביקש לבטל את נישואיו לקתרין מאראגון‪,‬‬
‫שהייתה אלמנת אחיו‪ ,‬לבין האפיפיור‪ .‬על אירועים אלו ראו קאופמן‪ ,‬יעקב מנטינו; על המעורבות‬
‫היהודית בפרשת גירושיו של הנרי השמיני ראו כץ‪ ,‬היהודים באנגליה‪ ,‬עמ' ‪ ;48-15‬על קורותיו‬

                                    ‫של מנטינו בשנים שלאחר פרשה זו ראו קארפי‪ ,‬מנטינו‪.‬‬
                                                          ‫‪ 1	 57‬די סניי‪ ,‬שהותו השנייה בוונציה‪.‬‬

                             ‫‪ 1	 58‬על לבושו של מלכו והביקורת שהוא עורר ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪.264‬‬
‫‪ 1	 59‬בנובמבר ‪ 1528‬קיבל מנטינו היתר שלא לחבוש את המצנפת היהודית‪ ,‬אך נדרש להמשיך‬
‫ולהתגורר בגטו — ראו קארפי‪ ,‬מנטינו‪ ,‬עמ' ‪ .87‬וראו גם אשכולי‪ ,‬סיפור‪ ,‬עמ' קסו‪ ,‬קסח‪-‬קסט‪.‬‬
‫‪ 1	 60‬משה אידל הראה שגם מנטינו עסק בחישובי קץ‪ ,‬ואין לתלות אפוא את היריבות בינו לבין מלכו‬
‫בהיותו פעיל משיחי ומחשב קיצין — ראו אידל‪ ,‬משיחיות ומיסטיקה‪ ,‬עמ' ‪( 61‬המקור עצמו עתיד‬
‫להתפרסם בכרך השני של ספרו ‪ .)Kabbalah in Italy‬אין לשלול את האפשרות שהמתיחות בין‬

                                           ‫השניים הייתה על רקע תפיסות משיחיות שונות‪.‬‬
                                     ‫‪ 1	 61‬פסטור‪ ,‬תולדות האפיפיורים‪ ,10 ,‬עמ' ‪.163 ,110-107‬‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269