Page 267 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 267

‫פרק ז ‪265‬‬
‫או לאינקוויזיציה‪ ,‬הדעה כי עניין האנוסים עמד במוקד פעולתו של מלכו ברומא קנתה לה‬
‫שביתה במחקר‪ .‬הבסיס למגמה זו הוא דיונו של גרץ בפרשת מלכו‪ ,‬שבו הוא יצר זיקה הדוקה‬
‫בינו לבין האנוסים‪ .‬זיקה זו מתגלה כבר בכותרת הפרק “ההזיה המשיחית של שלמה מלכו‬
‫ויסוד בית דין האינקוויזיציה בפורטוגליה"‪ 169,‬וכן בגוף הפרק‪“ :‬וידי מי היו בדבר לעצור‬
‫מרוצת הגלגל החוזר‪ ,‬לבלי תת עוד לשרוף חיים את אנוסי פורטוגליה? ידי העלם הרך‪,‬‬
‫דיוגו פירעס או שלמה מלכו";‪ 170‬ולפיכך “אחרי צאת שלמה מלכו מרומא‪ ,‬הורע שם כחם‬
‫של האנוסים"‪ 171.‬את פעילותו המשיחית של מלכו ראה גרץ כנובעת ממגעיו עם הראובני‪,‬‬
‫“אשר היה רוקם מזמות ורב עלילה ברמאות ואחיזת עיניים"‪ 172.‬למותר לציין כי לדברים אלו‬
‫אין כל מקור‪ ,‬לבד מאזכורו של מלכו באיגרתו הנזכרת של בראז נטו‪ 173,‬וכי הם משקפים‬

    ‫יותר את עוינותו החריפה של גרץ לקבלה מאשר את הידיעות שיש בידינו על מלכו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לעמדתו של גרץ נודעה השפעה רבה על עיצוב דמותו של מלכו‪ ,‬וזיקתו‬
‫לאנוסים נעשתה במחקר לרכיב מרכזי בפעילותו המשיחית‪ .‬למשל‪ ,‬אף על פי שאין כל‬
‫מקורות התומכים בכך‪ ,‬רבקה ש"ץ–אופנהיימר שיערה כי מלכו היה חבר “במחתרת שפעלה‬
‫בשנות ה–‪ 20‬בפורטוגל [!] בין האנוסים למניעת הפעלת האינקוויזיציה שם"‪ ,‬וקבעה כי‬
‫“מה שברור ללא ספק הוא‪ ,‬נסיונו של מולכו להגיע לרומא‪ ,‬כדי להשפיע על האפיפיור‬
‫קלמנס השביעי למנוע מתן היתר להפעלת האינקוויזיציה‪ .‬ואמנם בזה הצליח לדחות הפעלתה‬

             ‫במספר שנים";‪ 174‬וברוח זו היא גם פירשה את חזיונו הראשון של מלכו‪175.‬‬
‫לאור דיונינו כאן בטיבה של פעילותו של מלכו עם שובו לאיטליה ניתן לקבוע כי היא‬
‫הייתה ממוקדת בתחום המשיחי וכי עניין האנוסים כלל אינו מתגלה בכתביו ובמעשיו‪ .‬סביר‬
‫להניח כי ההשפעה שרכש בחצר האפיפיורית לא נעלמה מעיניהם של האנוסים‪ ,‬אשר פעלו‬
‫בשנים אלו כדי למנוע הקמת אינקוויזיציה מלכותית בפורטוגל‪ ,‬וכי הם רתמו גם אותו‬
‫למאבק זה‪ .‬אין סיבה להניח כי מלכו היה נמנע מלסייע להם‪ ,‬מה גם שבאיגרתו של בראז‬
‫נטו הוא נזכר כפי שפעל למטרה זו‪ ,‬אולם אין לראות בפעילות זו את התכלית של שהותו‬

           ‫ופעילותו באיטליה בכלל וברומא בפרט‪ ,‬אלא לכל היותר פועל לוואי שלה‪.‬‬

                                                       ‫‪ 1	 69‬גרץ‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ז‪ ,‬עמ' ‪.172‬‬
                                                                          ‫‪ 	170‬שם‪ ,‬עמ' ‪.178‬‬
                                                                          ‫‪ 1	 71‬שם‪ ,‬עמ' ‪.184‬‬
                                                                          ‫‪ 	172‬שם‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬

‫‪ 	173‬נראה כי גרץ‪ ,‬אשר זלזל בכל גילוי של התנהגות או התעניינות במיסטיקה‪ ,‬קבלה ותופעות בלתי‬
‫רציונליות אחרות‪ ,‬העריך את דמותו של מלכו‪ ,‬ולפיכך ביקש להסיט את מוקד העיסוק שלו‬
‫מחישובי קצים‪ ,‬המשתייכים אל התחום הבלתי רציונלי‪ ,‬לפעילות ראלית‪ ,‬למשל כזו המכוונת‬

                                                                     ‫להגנה על האנוסים‪.‬‬
‫‪ 1	 74‬ראו ש"ץ–אופנהיימר‪ ,‬קווים‪ ,‬עמ' ‪ .62‬וראו שם עמ' ‪ 65‬הערה ‪ ,26‬שם היא תולה את עצם יציאתו‬

                     ‫של מלכו מפורטוגל בחברותו באותה מחתרת ולא בקשרים עם הראובני‪.‬‬
‫‪ 	175‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .65-64‬קדם לה בפרשנות זו יוסף שפירא בספרו בשבילי הגאולה‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תש"ז‪,‬‬

                                                                            ‫עמ' רא‪-‬רב‪.‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272