Page 262 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 262

‫‪ 260‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫שרק מי שמכיר את מפתח הצופן יכול לרדת לעומקה של משמעותם האמיתית‪ ,‬כאשר‬
‫המפתח לצופן זה הוא הכרה מעמיקה של השפה העברית על רבדיה הגלויים והנסתרים‪146.‬‬
‫אג'ידיו מתגלה כאן כמי שעסק בתחומים שעסקו בהם מחשבי הקץ היהודיים באיטליה‬
‫בשליש הראשון של המאה השש עשרה — אשר לעמליין אשר חיבר גם הוא חיבור קבלי‬
‫בנושא האותיות העבריות‪ 147,‬ואברהם הלוי אשר הדגיש בתחילת “איגרת סוד הגאולה" את‬

             ‫חשיבותה של הגימטריה ואת הדרכים השונות (והנכונות) להשתמש בה‪148.‬‬
‫תחום נוסף שמתגלה בו קירבה בין אג'ידיו לאברהם הלוי הוא בתפיסה ההיסטורית–‬
‫המשיחית‪ .‬בדיוק כמו הלוי‪ ,‬גם אג'ידיו ראה את אירועי זמנו‪ ,‬ובעיקר את התגליות‬
‫הגאוגרפיות ואת ההבראיזם‪ ,‬שני נושאים מרכזיים גם באיגרותיו של הלוי‪ ,‬כביטויים‬
‫להתקדמותו של התהליך המשיחי וכהוכחה שהעולם נמצא עתה בשלבי הסיום של העידן‬
‫הארצי האחרון ועל סף המעבר לעידן המשיחי‪ .‬אג'ידיו הציג את פרשנותו המשיחית‬
‫להיסטוריה בספר ‪( Historia viginti sæculorum per totidem psalmos conscripta‬היסטוריה‬
‫של עשרים העידנים על פי פרקי תהלים)‪ ,‬שנכתב במהלך הוועידה הלטרנית החמישית‪.‬‬
‫בספר רחב יריעה זה מציע אג'ידיו לחלק את ההיסטוריה האנושים לעשרים עידנים‪ ,‬עשרה‬
‫לפני התגלותו של ישו ועשרה אחריה‪ ,‬המקבילים לעשרים המזמורים הראשונים בספר‬
‫תהלים‪ 149.‬העידן העשרים והאחרון שלפני הגאולה החל עם עלייתו של לאו העשירי לכס‬
‫האפיפיורות‪ ,‬והוא עידן של גילויים חדשים בעולם הרוח בעזרת הקבלה‪ ,‬ובעולם החומר‬
‫באמצעות התגליות הגאוגרפיות‪ 150.‬אג'ידיו מצטייר כאן כתמונת–ראי נוצרית של אברהם‬
‫הלוי‪ ,‬וכמי שמבקש באמצעות פרשנות קבלית למציאות ההיסטורית לעמוד על משמעותה‬
‫הדתית של התקופה שבה הוא חי‪ ,‬ומצד שני כמי שרואה בהיסטוריה את זירת התגשמותן‬
‫של נבואות אחרית הימים‪ .‬מעניין לגלות כי כאשר דוד הראובני‪ ,‬אשר כאמור הושפע מאד‬
‫מתפיסותיו של אברהם הלוי‪ ,‬הגיע לרומא פרש עליו אג'ידיו את חסותו‪ ,‬דאג לכל מחסורו‬

                                    ‫ואף השתתף בפגישתו הראשונה עם האפיפיור‪.‬‬
‫מלכו היה יכול למצוא בחצר האפיפיורית דמויות מפתח שעימן הייתה לו שפה משותפת‪.‬‬
‫מסתבר כי נוכחותו של אג'ידיו‪ ,‬שהיה מהקרדינלים הקרובים ביותר לאפיפיור‪ ,‬תרמה אף‬
‫היא ליחסו האוהד של האפיפיור למלכו כמי שיכול באמצעות ידיעותיו בקבלה לקדם גם‬
‫את האינטרסים של “הכס הקדוש"‪ ,‬וכמי שבהקשר זה אמונתו הדתית לא רק שאין בה‬

                                               ‫‪ 1	 46‬ראו או'מיילי‪ ,‬על כנסיה ורפורמה‪ ,‬עמ' ‪.92‬‬
‫‪ 	147‬חיבורו של לעמליין טרם נדפס — ראו כתבים מר' אשר לעמליין (כת"י)‪ ,‬עמ' ‪( 147-141‬קטעים‬
‫מכתב יד זה פורסמו על ידי אפרים קופפר — ראו קופפר‪ ,‬חזיונותיו)‪ .‬אג'ידיו מזכיר בספרון זה‬
‫את ספר התמונה (ליבס [לעיל הערה ‪ ,]145‬עמ' ‪ )23‬אולם הוא עשוי היה לדעת גם על חיבורו של‬
‫לעמליין הודות ליחסיו עם אגוסטינו ג'וסטיניאני (‪ ,)Agostino Giustiniani‬שהיו לו ידיעות‬
‫נרחבות על לעמליין ואף על מגעיו עם נוצרים‪ ,‬על ג'וסטיניאני ולעמליין ראו קמפניני‪ ,‬לעמליין‪,‬‬

                                                                           ‫עמ' ‪.105-98‬‬
                                                  ‫‪ 	148‬ראו הלוי‪ ,‬איגרת סוד הגאולה‪ ,‬עמ' א‪-‬ב‪.‬‬
                                           ‫‪ 1	 49‬למהדורה מדעית של ספר זה ראו סקרט‪ ,‬שכינה‪.‬‬

                                                         ‫‪ 1	 50‬וילקינסון‪ ,‬אוריינטליזם‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267