Page 260 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 260

‫‪ 258‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫לכן‪ .‬מנגד‪ ,‬יחסיו עם האפיפיור היו מורכבים‪ ,‬ונפוצו שמועות שהאפיפיור מתעתד לבקש‬
‫מהקיסר להעביר את אורבינו לחסותו‪ 134.‬דלה רוברה ניצב אפוא בפני צומת דרכים ובפני‬
‫התלבטויות קשות‪ ,‬ויתכן אפוא שהחסות שפרס על מלכו בתקופה זו נבעה מרצונו לקבל‬

          ‫עזרה ויעוץ בנושאים אלו ממי שיצא לו מוניטין של מאגיקון ובעל שאר רוח‪.‬‬
‫מסתבר כי כתב החסות שהעניק האפיפיור למלכו באפריל‪-‬מאי ‪ 1530‬היה קשור גם‬
‫הוא ליחסיו של מלכו עם הדוכס מאורבינו‪ ,‬שכן בסתיו ‪ ,1529‬סמוך לאחר שהותו של מלכו‬
‫באורבינו‪ ,‬התארח שם גם האפיפיור בדרכו להכתרה הקיסרית בבולוניה‪ .‬האפיפיור שהה‬
‫בארמונו של הדוכס בפיזרו‪ ,‬שהיתה נתונה גם היא לשלטונו של דלה רוברה‪ 135,‬ואירחה‬
‫אותו הדוכסית לאונורה‪ 136.‬יתכן שבמפגש זה שמע כבר האפיפיור על מלכו‪ ,‬אשר שהה זמן‬
‫קצר לפני כן באורבינו השכנה בחסותו של הדוכס‪ ,‬ואולי אף פגש בו‪ 137.‬נוסף על כך‪ ,‬עם‬
‫שובו של האפיפיור מבולוניה הוא עבר שוב דרך אורבינו ושהה בה ב–‪ 6‬באפריל‪ 138,‬ימים‬

                                        ‫אחדים לפני שפגש את מלכו מחוץ לרומא‪.‬‬
‫גם האפיפיור היה נתון במצב מורכב באותו הזמן‪ .‬ההכתרה בבולוניה ביטאה אומנם פיוס‬
‫ושיקום של היחסים בינו לבין הקיסר‪ ,‬אולם פיוס זה בא לאחר שהעיר רומא בכלל והאפיפיור‬
‫בפרט שילמו מחיר כבד על התנגדותם לקיסר‪ ,‬מחיר ששיאו היה בביזת רומא בידי הצבא‬
‫הקיסרי באביב ‪ ,1527‬אירוע שהיה מכה קשה פיזית ומורלית לרומא ולאפיפיור‪ 139.‬קלמנט‬
‫השביעי ביקש באותה תקופה לנסות ולהבין את משמעותם של האירועים הקשים שעברו‬
‫עליו‪ ,‬וראה בקבלה אמצעי יעיל ואפילו מועדף כדי לקבל מידע בנושא זה‪ .‬הקרדינל אג'ידיו‬
‫מוויטרבו‪ ,‬הבראיסט ומקובל נוצרי‪ ,‬ואחד מהקרדינלים המקורבים אליו ביותר‪ ,‬אף חיבר‬
‫על פי בקשתו את הספר “שכינה"‪ ,‬שמטרתו הייתה להסביר בכלים קבליים את משמעותם‬
‫של אירועים אלו‪ 140.‬דבר זה מדגיש שוב את חשיבותם של מקובלים ומאגיקונים כאנשים‬

                  ‫שמסוגלים להנחות גורמים דתיים ופוליטיים כיצד עליהם להתנהל‪.‬‬
‫אף על פי שאין בידינו ידיעות על קשרים ישירים בין אג'ידיו למלכו סביר להניח‬
‫כי הקרדינל השתייך לקבוצת הקרדינלים שתמכו במלכו‪ .‬אג'ידיו היה מההבראיסטים‬
‫וההומניסטים הבולטים של המחצית הראשונה של המאה השש עשרה‪ ,‬ומילא תפקידים בכירים‬

‫‪ 	134‬על יחסיו העכורים של דלה רברה עם בני משפחת מדיצ'י (ובהם האפיפיור לאו העשירי והקרדינל‬
‫ג'וליו דה מדיצ'י‪ ,‬לימים האפיפיור קלמנט השביעי) בעשור השני של המאה השש עשרה ראו שם‪,‬‬

                        ‫עמ' ‪ .94-90‬על השמועות ראו דניסטון‪ ,‬הדוכסים מאורבינו‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬
‫‪ 1	 35‬מלכו‪ ,‬אשר הגיע לרומא מאורבינו‪ ,‬סיפר‪ ,‬כשניסה להסוות את זהותו‪ ,‬כי הוא משרתו של מלכו‪,‬‬

                                                            ‫וכי מלכו עצמו נשאר בפיזרו‪.‬‬
‫‪ 1	 36‬הדוכס עצמו לא שהה במקום באותו הזמן‪ ,‬והאפיפיור הודה לו על האירוח במכתב — ראו דניסטון‪,‬‬

                                                             ‫הדוכסים מאורבינו‪ ,‬עמ' ‪.49‬‬
‫‪ 	137‬אין לשלול את ההצעה כי הוא פגש במלכו עצמו‪ ,‬אם כי מלכו שהה באורבינו זמן קצר בלבד ופנה‬

                                                                                 ‫לרומא‪.‬‬
                                                     ‫‪ 	138‬דניסטון‪ ,‬הדוכסים מאורבינו‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬
                                                     ‫‪ 1	 39‬עוד על כך ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪.270-269‬‬
                             ‫‪ 	140‬ראו‪ :‬סטינגר‪ ,‬הרנסנס; או'מיילי‪ ,‬על כנסיה ורפורמה‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬
   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265