Page 255 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 255

‫פרק ז ‪253‬‬

‫בתחילת המאה‪ .‬במכתב שחיבר אבן שרגא נגד לעמליין הוא שמר אמנם על סגנון מאופק‬
‫ומנומס יחסית‪ ,‬אולם באיגרת ההגנה שנכתבה בחוגו של לעמליין בתגובה לביקורות‬
‫עליו‪ 110‬השתמש מחברּה בביטויים קשים נגד מתנגדיו‪“ :‬בקום אחד מבני בלי שם‪ ...‬וחולשת‬
‫טענותיו וריבוי מספרם‪ ,‬אשר הוא הדרך לבעלי הנצוח‪ ...‬כי כל טענת החולק הזה נשעני[ם]‬
‫על קנה רצוץ‪ ,‬רוח מצוייה תפילהו‪ .‬ותהיא ראשיתו מצער גם באחריתו ישגא מאד‪ ,‬שגגה‬
‫תעלה זדון‪ ,‬ואתו תלין משוגתו‪ ...‬בהתנשא נמלה להשתרר על ארי במסתרי[ם]" וכו'‪111.‬‬
‫מאבקים בין רבנים לא היו נדירים בשנים אלו באיטליה ובכמה מקרים הדברים אף הגיעו‬
‫לכדי עימותים של ממש‪ 112.‬עם זאת‪ ,‬עימות הכולל הלשנות על התייהדות ואשר ברקע‬
‫שלו הייתה מחלוקת על רקע משיחי‪ ,‬אינו מוכר לנו ממקורות אחרים‪ .‬דבריי אלו הם בגדר‬
‫השערה בלבד‪ ,‬ורק אם יתגלו מקורות נוספים הקשורים לפולמוס סביב אשר לעמליין ניתן‬

                                              ‫יהיה לאשר אותם או להפריך אותם‪.‬‬
‫תופעה מפתיעה המתגלה כאן היא כי אלו שעמדו לצידו של מלכו והגנו עליו מפני‬
‫המלשינים היו דווקא אנשי כנסיה‪ ,‬הבישוף של אנקונה תחילה ואחר כך‪ ,‬ובצורה בולטת‬
‫יותר‪ ,‬האפיפיור וגורמים נוספים בחצר האפיפיורית‪ .‬תופעה זו מפתיעה בייחוד לאור מצבו‬
‫האישי של מלכו כנוצרי מלידה אשר המיר את דתו‪ ,‬דבר שהוא כלל לא הסתיר באנקונה‪,‬‬
‫ושגם האפיפיור היה ידע עליו (במוקדם או במאוחר) ובכל זאת הוסיף לעמוד לצידו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הגותו המשיחית של מלכו שזורה בתכנים אנטי–נוצרים חריפים ובציפיה לחורבנו של‬
‫העולם הנוצרי‪ .‬גם אם פרטיה של הגותו לא היו ידועים במלואם לגורמים הכנסיתיים‪ ,‬היותו‬
‫מבשר משיחי כשלעצמה הייתה אמורה לעורר בהם התנגדות או לכל הפחות הסתייגות‬

   ‫כלשהי‪ .‬מה הניע אפוא אישים אלו‪ ,‬ובייחוד את האפיפיור‪ ,‬לתמוך במלכו ללא סייג?‬
‫אשר לאנקונה‪ ,‬נראה כי יחסו הסלחני של הבישוף למלכו‪ ,‬אשר לא רק שלא הכחיש את‬
‫הטענות שהועלו כלפיו אלא אף הציג עצמו כמי שהגיע ליהדות מתוך בחירה ומתוך הכרה‬
‫בעליונותה — “ושאל ממני (ההגמון) על הענין ואמרתי לו‪ :‬אמת הגידו לך‪ .‬והשיב לי‪ :‬מה‬
‫ראית על ככה? ועניתי לו‪ :‬כי ה' הוא האלהים הוא אמת ותורתו אמת ואין עוד‪ ,‬ונתאלם‬
‫כפגר מת"‪ — 113‬נבע מן המציאות הכלכלית–החברתית במקום‪ .‬אנקונה הייתה עיר הנמל‬
‫הראשונה אשר העניקה‪ ,‬כבר בינואר ‪ ,1514‬פריווילגיה גם לסוחרים לבנטינים כחלק מן‬
‫המאבק הכלכלי בנמל ונציה‪ ,‬ובעקבות זאת חל גידול רב בהיקף הסחר הבין–לאומי ממזרח‬

                                                                      ‫‪ 	110‬ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬
                                                        ‫‪ 1	 11‬מכתב הגנה (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 131‬ע"א‪.‬‬
‫‪ 	112‬ראו למשל‪Alexander Marx, “Jewish Cause Célèbre in Sixteenth Century Italy”, :‬‬
‫‪ ;idem, Studies in Bibliography and Booklore, New York 1944, pp. 107-154‬אלכסנדר‬
‫מארכס‪“ ,‬על אודות העברתו של ר' יוסף איש ארלי מן הרבנות והשבתו על כנו"‪ ,‬תרביץ ח‬
‫(תרצ"ז)‪ ,‬עמ' ‪ ;184-171‬אלכסנדר מארכס‪“ ,‬ר' יוסף איש ארלי ור' יוחנן טריוויש"‪ ,‬קובץ מדעי‬
‫לזכר משה שור‪ ,‬בעריכת לוי גינזברג ואברהם ווייס‪ ,‬ניו–יורק תש"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;219-189‬בונפיל‪,‬‬
                                                          ‫הרבנות‪ ,‬עמ' ‪.134-126 ,44-42‬‬
‫‪ 1	 13‬חית קנה‪ ,‬עמ' ‪ .373‬הגירסה הרשמית שמסר מלכו לאפיפיור חודשים אחדים לאחר מכן הייתה כי‬
                              ‫הוא נולד כיהודי והוטבל לנצרות בעל כרחו כילד‪ .‬וראו להלן‪.‬‬
   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260