Page 254 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 254
252חייו ומותו של משיח בן יוסף
מלכו בוונציה — וניסיונו של מלכו לפשר בין הניצים לא צלח ,והוא עורר עליו את זעמו
של מנטינו .עצם האזהרה שמלכו הזהיר את מנטינו ,שתכנן לנסוע לרומא ,מפני השיטפון
שעתיד לפגוע בעיר ,ובכך אולי הציל את חייו ,רק העצימה את המתח בין מנטינו למלכו,
ומלכו טען כי מנטינו היה מעורב בניסיון להרעיל אותו בוונציה.
בקיץ 1531שב מלכו שוב לרומא .תחזיותיו שהתגשמו בנוגע לשיטפון והופעתו של
השביט האלי ( )Halleyבשמי רומא שבועות אחדים לפני כן חיזקו את מעמדו ואת המוניטין
שלו כמאגיקון .הוא המשיך לדרוש בבתי הכנסת שבעיר ,אך גם בא ויצא בחצר האפיפיורית
ובחצרותיהם של שגרירים ורבי כנסיה .בין פעולותיו הוא היה מעורב בתקופה זו גם בפעילות
למניעת הקמתה של האינקוויזיציה הפורטוגלית .מנטינו הוסיף לרדוף אותו גם ברומא ,והפיץ
בחוגי הכנסיה תרגום של מכתבו הראשון שבו הוא מתאר את שובו ליהדות ,ומודה כי נולד
כנוצרי ,בניגוד לאמור בכתב ההגנה שקיבל מן האפיפיור .מלכו נידון למוות ,אולם ניצל
ברגע האחרון כאשר אדם אחר הוצא להורג במקומו .עתה הבין מלכו כי הסיכונים שהוא
נתון להם ברומא גבוהים מדי ,והוא עזב את רומא ,שאליה לא שב עוד ,ועבר לוונציה.
גם באנקונה גם ברומא סבל מלכו ממה שהוא כינה הלשנות“ :בהגיעי לאנקונה תכף
סבבוני עדת מרעים והלשינו עלי לפני ההגמון ...וידעו המלשינים (ברומא) מקום שבתי
והלשינו עלי אל המשפט" 108.בשני המקרים לא מפורט אם המלשינים היו יהודים או נוצרים
ומה היה הרקע להלשנותיהם; לא ברור גם אם היה קשר בין שני המקרים .בנוגע לאנקונה
לכל הפחות ,אין ספק כי המלשינים הכירו את מלכו עוד מתקופת שהותו הראשונה באיטליה,
שכן ההלשנה הייתה מיד עם בואו לשם ולפני שהצליח ליצור לעצמו מוניטין .נראה שכך
היה גם ברומא ,שכן מלכו הסתיר את זהותו כשהגיע לעיר ,וההלשנות התחדשו מיד כאשר
חשף את עצמו בפני יהודי העיר עוד בטרם הספיק להתפרסם שם .השימוש בפועל “להלשין"
ובשם “מלשינים" מצביע לדעתי על התנכלות פנימית מתוך החברה היהודית ולא מחוץ לה109.
המידע החלקי בלבד שמלכו עצמו מסר על פרטי ההתנכלויות לו ,וחסרונם של מקורות
אחרים בנושא זה ,אינם מאפשרים להציג מסקנות מוצקות בנוגע לרקע להתנכלויות .יתכן
שההתנגדות למלכו היתה קשורה עוד לתקופת שהותו הראשונה באיטליה ,ולאור קרבתו
של מלכו לתלמידיו של ר' יוסף אבן שרגא ,אפשר שההתנגדות למלכו הייתה על רקע
השתייכותו לחוג זה .אם אכן כך היה ,אני מעז להציע ,אף על פי שלפי שעה אין כל מקורות
המאששים את הצעתי ,כי אלו שהלשינו על מלכו ופעלו נגדו היו קשורים למתנגדיו של
אבן שרגא ואולי לחוגו של אשר לעמליין ,אשר ר' יוסף אבן שרגא יצא נגדו בחריפות
1 08חית קנה ,עמ' .376
1 09הצטרפותם של "יהודים משם ומתוגרמה" אל מלכו כאשר נקרא להתייצב בפני ההגמון באנקונה
מחזקת את ההשערה כי מדובר כאן בעניין יהודי פנימי ,ולא בתלונה נוצרית על קשריו עם
העות'מאנים .על מקרים אחרים של הלשנות של יהודים על יהודים אחרים לשלטון ראו למשל
בוקסנבוים ,איגרות ,עמ' ( 87-86איגרת כט) .גם נימת ההסתייגות מרבני רומא המתגלה בדבריו
של מלכו (חית קנה [להלן נספח א] ,עמ' יא) מחזקת את ההשערה כי ברומא המלשינים היו
יהודים.
