Page 249 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ז ‪247‬‬

‫בדומה למלכו אשר כפי שראינו לא הוסמך לרבנות אך נתפס כמי שסמכותו נובעת מן‬
‫הידע הדתי המיוחד שלו‪.‬‬

‫יחסו של הציבור היהודי למלכו‪ ,‬בדומה ליחסו של הציבור הנוצרי למטיפים הנודדים‪,‬‬
‫היה כאל סוג של קדוש‪ .‬בראז נטו‪ ,‬הציר הפורטוגלי ברומא‪ ,‬כתב על מלכו כי יהודי רומא‬
‫“מאמינים בו וכמעט שיחשבוהו לקדוש"‪ 84.‬דברים ברוח דומה באים בכתב יד שנזכרת‬
‫בו מועמדותו של מלכו להיות “בעל ברית"‪ ,‬כלומר סנדק בברית מילה‪ ,‬והוא מכונה שם‬
‫“גדולת ישראל גר צדק כמוהר"ר [כבוד מורנו הרב רבי] שלמה מלכו פורטו גאליסו"‪85.‬‬
‫נראה מתיאורים אלו כי מלכו נתפס כאדם קדוש וכמי שראוי להקרא “מורנו"‪ ,‬אף על‬
‫פי שתואר זה לא הוענק לו באופן רשמי‪ 86,‬בדומה לאופן שבו נתפסו הדרשנים הנודדים‬
‫הנוצרים באיטליה באותה עת‪ .‬כך תיאר למשל ג'וליאנו דאטי (‪ )Giuliano Dati‬את אחד‬
‫הדרשנים הנודדים בראשית המאה השש עשרה “ג'וליאלמו דה מוראנו המבורך (‪el beato‬‬
‫‪ )Giulielmo da Morano‬כפי שמכנים אותו היום נוצרים רבים ברחבי העולם"‪ 87.‬במקור אחר‬
‫מוזכר מטיף נודד שעבר ברומא בשנת ‪ 1510‬וקרא לקהל שומעיו לחזור בתשובה‪ ,‬ורבים‬
‫האמינו כי הוא אליהו הנביא בכבודו ובעצמו‪ 88.‬תיאור תגובות הציבור לדרשנים — המונים‬
‫הצועדים באופן ספונטני בעקבות המטיף‪ ,‬פרצי בכי המוניים‪ 89,‬וכדומה — מחזק את הרושם‬

‫כי רבים מהמטיפים נתפסו כקדושים‪.‬‬
‫לצד קווי דמיון אלו מתגלים גם הבדלים בולטים בין מלכו לנזירים המטיפים‪ ,‬הבדלים‬
‫שנובעים מהאופן השונה שבו תפסה כל קבוצה את מציאות חייה‪ ,‬ובתוך כך גם את מעמדו‬
‫של המבשר המשיחי בתוכה‪ .‬ההבדל הבולט ביותר היה במראה ובלבוש‪ .‬המטיפים הנוצרים‬
‫הנודדים לבשו בדרך כלל בגדים עשויים מבד פשוט או שק‪ ,‬ולעיתים הסתפקו בלבוש‬
‫העשוי מעור לא מעובד של בעלי חיים‪ .‬הם היו מגודלי זקן‪ ,‬פרועי שיער ויחפים‪ ,‬ונשאו‬
‫בידיהם צלב עץ‪ .‬בעיני הצופים והמאזינים הם נראו כדמויות שבאו היישר מן התנ"ך או‬
‫הברית החדשה לבשר את הקץ — אליהו הנביא או יוחנן המטביל‪ 90.‬גם התוכן של דרשותיהם‬
‫הלם את התדמית שאימצו להם‪ ,‬וכלל על פי רוב אזהרות ואיומים בדבר מגפות‪ ,‬אסונות‬

‫טבע‪ ,‬פלישות צבאיות ועוד‪ ,‬שיבואו בשל חטאי בני האדם‪91.‬‬
‫מלכו היה רחוק מדימוי זה לחלוטין‪ :‬הוא הקפיד על לבוש מהודר (שבאיגרתו הוא‬
‫מכנה אותו “בגדי חמודות") ועל הופעה חיצונית מוקפדת‪ 92,‬ויצר לעצמו תדמית מסודרת‪,‬‬

‫ליפינר‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪.LXIII‬‬ ‫‪8 4‬‬
‫מלכו כסנדק בברית (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 1‬ע"א‪ .‬עוד על מקור זה ראו להלן עמ' ‪.313‬‬ ‫‪8 5‬‬
‫‪8 6‬‬
‫על תואר זה בהקשר האיטלקי ראו בונפיל‪ ,‬הרבנות‪ ,‬עמ' ‪.59‬‬ ‫‪8 7‬‬
‫מצוטט אצל ניקולי‪ ,‬נבואה ואנשים‪ ,‬עמ' ‪.93-92‬‬ ‫‪ 88‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.94‬‬ ‫‪8 9‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬ ‫‪9 0‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.95-94‬‬ ‫‪9 1‬‬
‫‪9 2‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .97-96‬על האופי הקטסטרופלי של נבואות המטיפים הנודדים‪ ,‬לעומת נבואות שהגיעו‬
‫מחוגי ההומניסטים וההבראיסטים‪ ,‬ראו ריבס‪ ,‬השפעת הנבואה‪ ,‬עמ' ‪.437 ,431-430‬‬

‫אמנם מאוחר יותר‪ ,‬ברומא‪ ,‬ישב גם מלכו במשך שלושים יום בין העניים והחולים כשהוא לובש‬