Page 245 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ז ‪243‬‬
‫אלו‪ .‬התבססותם של המוסדות הקהילתיים במחצית השנייה של המאה השש עשרה הייתה‬
‫כרוכה בשינוי בתפיסת מקור הסמכות‪ .‬אם בעבר נתפסה הסמכות כנובעת מן הקונדוטה‬
‫וההון‪ ,‬מעתה היא נשענה על מושג חדש אשר הושפע במידה רבה מן הדגם של העיר‬
‫האיטלקית‪ :‬הקהילה‪ 67.‬עיצוב סמכותם של מוסדות הקהילה היה כרוך‪ ,‬כפי שהראה ראובן‬
‫בונפיל‪ ,‬בעיצובה של משרת “הרב הממונה מהקהל"‪ ,‬אשר אחד מתפקידיו העיקריים היה‬
‫לאפשר לקהילה לאכוף את החלטותיה תוך שימוש בזכותו של הרב להטיל חרם ונידוי‪ 68.‬עם‬
‫התבססות מוסד “הרב הממונה מהקהל" באיטליה במחצית השנייה של המאה‪ ,‬הוכרה הדרשה‬
‫כאחד מתפקידיו‪ .‬ומכיוון שלרב נשמרה הזכות לדרוש בכל הזדמנות שירצה‪ ,‬סמכותם של‬
‫דרשנים אחרים נשענה לפיכך על הסכמתו של הרב‪ 69.‬הדרשה הייתה אפוא אחד מביטוייה‬
‫של הסמכות החדשה שנוצרה‪ ,‬ושיקפה את המציאות החברתית–הפוליטית–הדתית החדשה‬

‫בקהילה‪.‬‬
‫פעילותו הציבורית של מלכו בתקופה שהותו השנייה באיטליה התרחשה כאשר תהליך זה‬
‫היה עדיין בשלבים ראשונים‪ .‬בראשית שנות השלושים של המאה טרם התגבש מוסד “הרב‬
‫הממונה מהקהל"‪ ,‬ובערים שמלכו דרש בהן (אנקונה‪ ,‬רומא‪ 70,‬בולוניה‪ ,‬מנטובה ואולי אף‬
‫ונציה) לא היה בשנים אלו רב ממונה‪ ,‬וההנהגה הפוליטית והדתית הייתה עדיין בתהליכי‬
‫התהוות‪ ,‬עם זאת שאלת הסמכות כבר עלתה במקומות רבים לדיון בתקופה זו‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫ברומא שניסיון להסדיר את מבנה הקהילה נעשה בה כבר בשנת ‪ 71,1524‬או במנטובה‪ ,‬שהיו‬

‫בה מתחים סביב נושא זה כבר מראשית העשור השני של המאה‪72.‬‬
‫האפשרות של אדם כמו מלכו לעבור משולי החברה אל מרכזּה אף על פי שהיה מנותק‬
‫לגמרי מהממסד ואף ביקר אותו בחריפות‪ ,‬היא ביטוי מובהק נוסף לחולשתו של הממסד‬
‫הקהילתי בשנים אלו‪ ,‬ולחוסר יכולתו להציב חלופה הולמת להנהגה המבוססת על כריזמה‬
‫אישית ועל ידע מעורר התפעלות‪ .‬הנכונות של הציבור היהודי והנוצרי כאחד להאזין‬
‫לדרשותיו של מלכו‪ ,‬מלמדת על העניין הציבורי הרב בנושא המשיחי‪ ,‬ועל הנכונות של‬

‫הקהל לקבל את מי שהציג עצמו כנושא דברה של “התורה המשיחית"‪.‬‬

‫בונפיל‪ ,‬במראה‪ ,‬עמ' ‪ .152-150‬לבעלי ההון נותרה עוצמה רבה גם במסגרת ההנהגה החדשה‪,‬‬ ‫‪ 67‬‬
‫ובמקרים רבים הם שלטו בה למעשה‪ ,‬אולם מקור הסמכות שלהם מעתה לא היה ההון שלהם אלא‬ ‫‪6 8‬‬
‫‪ 69‬‬
‫מינויים מטעם הקהילה‪.‬‬ ‫‪ 70‬‬
‫בונפיל‪ ,‬הרבנות‪ ,‬עמ' ‪.76-73‬‬ ‫‪ 71‬‬
‫‪7 2‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪.102‬‬
‫בנוגע לקהילת רומא ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .120-116‬בונפיל סבור כי אף על פי שנעשה שם שימוש‬
‫בתואר "רב מהקהל" אין מדובר בדגם הרב שמונה על ידי הקהילה כפי שהוא מתגלה באיטליה‬

‫במחצית השנייה של המאה‪.‬‬
‫לדיון מסכם ראו קופרמן‪ ,‬אתניות‪.‬‬
‫סימונסון‪ ,‬תולדות‪ ,‬עמ' ‪.235-234‬‬