Page 240 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 240

‫‪ 238‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ביטויים נוספים של התפעלות מן הידע התורני שלו מופיעים במקורות אחרים המצויים‬
‫עדיין בכתבי יד‪ ,‬וגם בהם ההתפעלות אינה דווקא מתוכנן של הידיעות או מידת החידוש‬

  ‫שבהן אלא מהיבטים אחרים‪ ,‬כמותיים ואיכותיים‪ ,‬של הידע‪ ,‬אשר נתפסו כיוצאי דופן‪:‬‬
‫ויום אחד שאל לו נער אחד שיאמר לו איזה פירוש על פסוק “ברוך ה' יום יום" (תהלים סח‬
‫כ)‪ ,‬ואמרו שאותו היו כולו היה אומר פירו[שים] מהם ע"ד [על דרך] הפשט מהם ע"ד הנסתר‬

                                         ‫על אותו הפסוק עד שלא יכלו נשוא אותו‪44.‬‬
‫כתב הר"ש [הרב ר' שלמה] אלקבץ הלוי ז"ל ששמע מפי החכם הקדוש כהר"ש [כבוד הרב‬
‫ר' שלמה] מולכו זלה"ה [זכרו לחיי העולם הבא] שיש בפ[סוק] “ישמחו וירננו" (שם סז ה)‬
‫מ"ט אותיות שיכוין בהם בימי הספירה‪ .‬ובדקו בכל הספרים ולא מצאו אלא מ"ז כי היו תבות‬
‫תשפוט ומשור חסרים‪ ,‬ואמר הקדוש הנז[כר] שכולם מוטעים‪ .‬ואח"כ [ואחר כך] בדקו בס[פרים]‬

                                  ‫ישנים מדויקים ומצאום שנהם מלאים כדבריו ז"ל‪45.‬‬
‫עוד מצאתי ע[‪ 46]...‬משיח מ[אמר] של סוד הגאולה יסדו ר' שלמה מולכו זצ"ל קבלו מהמלאך‬

                                ‫המגיד הדובר בו ע"ד [על דבר] זמן מלכות ישמעאל‪47.‬‬

‫ממקורות אלו עולה כי טיבו של הידע של מלכו‪ ,‬ולא רק תכנו או משמעותו‪ ,‬היה ייחודי‪.‬‬
‫במקור הראשון מתפעל המחבר מיכולתו לצטט עוד ועוד פירושים במשך יום שלם לפסוק‬
‫אחד קצר; במקור השני ההתפעלות היא מידיעתו את מספר האותיות המדויק בפסוק אף‬
‫על פי שבכל הספרים שהיו באותו המקום היה המספר שונה‪ ,‬ואת בטחונו העצמי המתגלה‬
‫בקביעתו כי הספרים משובשים; ובמקור השלישי מצוין כי מקור הידע שלו היה “מהמלאך‬

                                                            ‫המגיד הדובר בו"‪48.‬‬
‫מלכו עצמו ידע על העניין שעוררו היבטים אלו של הידע שלו‪ ,‬ובאיגרתו הראשונה התייחס‬

             ‫בצורה מפורשת לנושא זה וטיפח את האמונה במקור המאגי של ידיעותיו‪:‬‬
‫ומי שירצה ישאל ממני מה שירצה לפרש פסוקי[ם] ומאמרי[ם] סתומים בעזר השי"ת [השם‬
‫יתברך] בטחתי להשיב לכל שואל די סיפוקו דברי[ם] עליוני[ם] ומתיישבים על לב כל בעל‬
‫שכל‪ ,‬מה שלא נמצא בספרי[ם]‪ ,‬מה שהורני מן השמים‪ .‬ולא למדתי חכמה מפי רב וחבר‬

                                                                 ‫בשר ודם מימי‪49.‬‬

‫כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק ‪( 2582‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪,)28735‬‬     ‫‪	44‬‬
                                                                           ‫דף ‪ 178‬ע"א‪.‬‬  ‫‪4	 5‬‬
                                                                                        ‫‪	46‬‬
‫פירוש של ר' שלמה אלקבץ (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 79‬ע"א; וראו גם אידל‪ ,‬שלמה מלכו כמאגיקון‪ ,‬עמ' ‪.207‬‬    ‫‪4	 7‬‬
                                                                        ‫תיבה לא ברורה‪.‬‬  ‫‪	48‬‬

‫כת"י אוקספורד–בודלי ‪( 551‬סימנו במכון לתצלומי כתבי היד העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,)16913‬דף ‪ 162‬ע"ב‪.‬‬   ‫‪4	 9‬‬
‫גם ר' חיים ויטאל הזכיר את מלכו כמי שיודע את "סוד הזכירה" שבאמצעותו ניתן להימנע‬
‫משכחה‪" :‬כל השונה דבר א[חד] ומפסיק בענין א[חד] חל עליו כח השכחה בענין ההוא ומשתכח‬
‫ממנו והבן זו ענין דלא יעקר ליה‪ .‬וזה נמצא בסוד מעשה הזכירה כי ראשית כל התנאים צריך שלא‬
‫יפסיק משנתו עד שיגמור כל הקצבה היה ברור ליודעים בסוד קבלה מעשית ונמצא בספר המגיד‬
‫למהרי"ק [מורנו הרב יוסף קארו] ז"ל ולהר"ש [ולהרב שלמה] מלכו בקבלתו" — כת"י המוזיאון‬

          ‫היהודי פראג ‪( 276‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,)46544‬דף ‪ 141‬ע"ב‪.‬‬
                                                                     ‫חית קנה‪ ,‬עמ' ‪.370‬‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245