Page 242 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 242

‫‪ 240‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫מראשי התיבות של פסוקים שונים בנוגע למועד הקץ הן חלק מקריאה זו‪ 55.‬תרכובות מסוג‬
‫זה הן אמנם חלק בלתי נפרד מאומנות הדרשה‪ ,‬אולם מלכו הצליח להביא אומנות זו לדרגה‬
‫גבוהה מאד וליצור לעצמו סגנון ייחודי‪ ,‬שהחיבורים בין הרכיבים השונים והמנותקים זה‬
‫מזה של הדרשה נעשים בו בצורה טבעית והרמונית‪ .‬ואכן‪ ,‬הקורא בדרשותיו של מלכו‬
‫מצליח במהרה לעמוד על סגנונו המיוחד‪ ,‬לזהות דרשות אחרות שלו ולעמוד על ההבדלים‬
‫בינן לבין דרשות של דרשנים אחרים‪ .‬השילוב של מלאכת מחשבת דרשנית‪ ,‬העיסוק בנושא‬
‫המשיחי וההשתאות מידיעותיו הנרחבות של הדרשן ששב ליהדות לפני זמן קצר בלבד‪,‬‬

                                         ‫העניק‪ ,‬למלכו ולדרשותיו‪ ,‬הילה מיוחדת‪.‬‬
‫מלכו הסיט את מוקד הקריאה בתנ"ך מסדר הפסוקים ומהעלילה‪ ,‬והצליח ליצור איחוד‬
‫ואפילו הרמוניה בין קטעים ונושאים שכלל אינם קשורים זה לזה‪ .‬קריאה זו מחזירה במובנים‬
‫מסוימים‪ ,‬ובצורה חלקית ומוגבלת כמובן‪ ,‬את התורה לצורתה המקורית כמקבץ של אותיות‬
‫המרכיבות את שמותיו השונים של הקב"ה‪ ,‬שניתן לקרוא מבלי להיות כבולים למגבלות‬

             ‫התחביריות של התורה בצורתה הנוכחית‪ ,‬של מילים‪ ,‬פסוקים ופסקאות‪56.‬‬
‫בדרשה שהזכרתי לעיל לפרשת “ואתחנן" הזכיר מלכו “מאמר מהזוהר על העוסקי[ם]‬
‫בתורה לשמה שיש להם כח להגיד עתידות"‪ 57.‬מכיוון שהדרשה אינה נמצאת בפנינו במלואה‬
‫אלא רק בראשי פרקים‪ ,‬קשה לדעת מה הם הדברים המדויקים שאמר מלכו בהקשר זה‪ ,‬ברם‬
‫כבר בניסוח חלקי זה מתגלה פער בין המאמר כפי שהוא מופיע בזוהר לבין הציטוט שלו‬
‫בדרשה‪ .‬במאמר המקורי נאמר “א"ר [אמר רבי] יצחק כל המתעסק בתורה לשמה כשהוא‬
‫ישן בלילה נשמתו עולה למעלה‪ 58‬ומראין לה אותן הדברים העתידין להיות בעולם"‪59.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הנשמה‪ ,‬והיא בלבד‪ ,‬רואה את העתידות בשעות הלילה כאשר היא מתנתקת מן‬
‫הגוף‪ .‬לא ברור אפוא מה קורה בבוקר כאשר הנשמה שבה ומתאחדת עם הגוף — האם גם‬
‫אז היא תהיה מודעת לעתידות שראתה בלילה? מלכו לעומת זאת קובע כי לומד התורה‬
‫לשמה בעצמו‪ ,‬ולא רק נשמתו‪ ,‬מקבל כוחות המאפשרים לו באופן פעיל‪ ,‬מכאן והלאה‪,‬‬

                                                           ‫לגלות את העתידות‪.‬‬
‫מי הם לומדי התורה לשמה שזוכים ליכולת זו של גילוי העתידות? יכולת זו נזכרה כבר‬
‫בדבריו של המקובל אברהם בן אליעזר הלוי‪ ,‬שבעצמו עסק בשאלות חלום ובתקשורת‬
‫עם מלאכים‪ ,‬ואשר כינה את יכולת ראיית העבר והעתיד “חכמה גדולה עד לשמים"‪60.‬‬

                           ‫שציטטתי לעיל‪ ,‬חיבורים משיחיים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 36‬ע"ב — ‪ 37‬ע"א‪.‬‬    ‫‪5	 5‬‬
‫השאיפה לפענח פסוקים שונים או מספרים הנזכרים בהם כרומזים לאירועים משיחיים או אף‬          ‫‪	56‬‬
‫למועדי הגאולה הייתה נפוצה באיטליה בתקופה זו‪ ,‬אולם הקריאה של מלכו ייחודית בהצליחו‬        ‫‪5	 7‬‬
‫לקשור גם בין תוכנם של הפסוקים לבין המשמעות של ראשי התיבות שלהם — ראו למשל‬               ‫‪	58‬‬
                                                                                        ‫‪5	 9‬‬
                                        ‫חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 49‬ע"ב‪.‬‬     ‫‪6	 0‬‬
                                                ‫על כך ראו ספר המפואר‪ ,‬ח ע"ב ‪ -‬ט ע"ב‪.‬‬

                                       ‫חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 240‬ע"א‪.‬‬
                                                       ‫מילה זו חסרה בחלק מנוסחי הזוהר‪.‬‬
                                                             ‫זהר חדש‪ ,‬ויצא‪ ,‬דף מז ע"ב‪.‬‬
                                                       ‫מגילת סתרים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 76‬ע"א‪.‬‬
   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247