Page 244 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 244

‫‪ 242‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

   ‫שאלת הסמכות באיטליה בשליש הראשון 				‬
                                 ‫של המאה השש–עשרה‬

‫עד כה בחנתי את מקורות הסמכות האפשריים של מלכו כדרשן‪ ,‬אולם הדרשה היא אירוע‬
‫חברתי שמשתתף בו גם קהל המאזינים — מהי אפוא המשמעות החברתית של נכונות הציבור‬
‫להקשיב למי שנשען על מקור סמכות מעין זה של מלכו? הבחינה של משמעות זו מצריכה‬
‫דיון רחב יותר בשאלת הסמכות בכלל בחברה היהודית באיטליה במחצית הראשונה של‬
‫המאה השש עשרה — בתקופה זו חלו תמורות משמעותיות באופי הקהילות היהודיות ובמבנה‬

                ‫שלהן‪ ,‬והן הציבו את שאלת הסמכות במקום מרכזי בסדר היום היהודי‪.‬‬
‫מבנה הקהילה היהודית בצפון איטליה ובמרכזה‪ ,‬כפי שהתעצב במאות הארבע עשרה‬
‫והחמש עשרה‪ ,‬היה במידה רבה מבנה פטריארכלי‪ .‬הקהילות נשענו על משפחה אחת‪ ,‬או‬
‫על מספר מצומצם של משפחות‪ ,‬אשר ראשיהן קיבלו היתר מיוחד‪ ,‬קונדוטה (‪,)condotta‬‬
‫להתגורר באותו מקום ולעסוק בבנקאות‪ .‬היות אישור זה אישי והיותו מוגבל בזמן הדגישה‬
‫את תלותם של היהודים אשר התגוררו באותה העיר בבעל הקונדוטה‪ .‬ואכן‪ ,‬מרבית החברים‬
‫בקהילות קטנות אלו היו אלו שנספחו לבנקאי ולמשפחתו וסיפקו להם שירותים שונים‬
‫בתחומי הדת‪ ,‬משק הבית‪ ,‬החינוך או העיסוק הבנקאי‪ .‬הסמכות במסגרת זו הייתה ברורה‪:‬‬
‫היא הייתה נתונה בידיו של ראש המשפחה‪ ,‬שהיה גם בעל הקונדוטה ולמעשה ראש הקהילה‬

                                                                     ‫הקטנה‪65.‬‬
‫במחצית הראשונה של המאה השש עשרה חלו תמורות מפליגות במבנה קהילתי זה‪ ,‬עם‬
‫היותן של הקהילות למגוונות יותר מבחינה תרבותית ומבחינה כלכלית‪ .‬תהליך זה היה‬
‫כרוך בשינויים תרבותיים‪ ,‬חברתיים ודתיים‪ ,‬שנבעו מבואם של פליטים מסיציליה וממלכות‬
‫נאפולי‪ ,‬מספרד‪ ,‬ומאוחר יותר אף מפורטוגל‪ ,‬במחצית הראשונה של המאה השש עשרה‪ .‬הם‬
‫החדירו לקהילות המקומיות מנהגים ונוסחי תפילה חדשים משלהם‪ ,‬ונעשו בתוך זמן קצר‬
‫לגורם מרכזי בעיר ולעיתים אף לרוב בה‪ .‬בד בבד עם שינויים אלה חלו בקהילות שינויים‬
‫גם בתחום הכלכלי‪ .‬המלווים בריבית‪ ,‬שהיו לרוב גם בעלי הקונדוטה‪ ,‬נחלשו‪ ,‬ואילו קרנם‬
‫של הסוחרים עלתה ומעתה הם תבעו לעצמם מקום בהנהגה‪ .‬ואכן‪ ,‬מסוף המאה החמש עשרה‬
‫הופנו הפריווילגיות לא ליחידים אלא לקהילה‪ ,‬דבר המשקף את התמורות באופי הקהילות‪66.‬‬
‫שינויים אלו במבנה הקהילות ובאופיין הביאו לעיצובם של דגמי הנהגה המבוססים על‬
‫מקורות סמכות חדשים שניתן בהם ביטוי לגורמים השונים והחדשים אשר התהוו בשנים‬

‫כאשר ניתנו במקום אחד קונדוטות (‪ )condotte‬למספר אנשים ההנהגה הייתה מורכבת מבעלי‬          ‫‪	65‬‬
                                                                     ‫הקונדוטות השונות‪.‬‬  ‫‪6	 6‬‬

‫על התמורות במבנה הקהילות באיטליה במאות החמש עשרה והשש עשרה ראו בונפיל‪ ,‬הקהילה‬
‫באיטליה‪ .‬על מתחים פנימיים בקהילות באיטליה במאות אלה ראו‪ :‬סימונסון‪ ,‬השלטון האוטונומי;‬
‫סימונסון‪ ,‬תולדות‪ ,‬עמ' ‪ .235-233 ,14-13‬על השפעתם של פליטי ספרד ופורטוגל באיטליה‬
‫ראו‪ :‬בונפיל‪ ,‬איטליה הגשר; קופרמן‪ ,‬אתניות; קופרמן‪ ,‬אנוסים באנקונה‪ .‬על קהילת אנקונה ראו‬

                                                            ‫גם בונאצולי‪ ,‬זהות משוחזרת‪.‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249