Page 247 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 247
פרק ז 245
תופעה זו עוררה חששות והתנגדות בקרב הממסד הכנסייתי והפוליטי .הדרשנים הנודדים
לא היו נתונים לפיקוח ,והדרשות שלהם נשאו במקרים רבים אופי אנטי–ממסדי .הם
התייחסו לאירועים הפוליטיים של התקופה :פלישות של צבאות זרים ,המלחמה באימפריה
העות'מאנית ועוד ,באופן שלא עלה בקנה אחד עם האינטרסים הפוליטיים והדתיים של
“הכס הקדוש" ושל השליטים החילונים המקומיים .נוסף לכך ,חלקה האחרון של תקופה
זו ,השליש הראשון של המאה השש עשרה ,עמד בסימן של חוסר יציבות הן בתוך הכנסיה
עצמה ,עם הופעתן של תנועות הרפורמה השונות ,הן במערכת הפוליטית הכללית; איטליה
הייתה בשנים אלו לזירת קרב בין הצרפתים לגרמנים והספרדים ,וכן בין הכוחות הפנימיים
השונים באיטליה ,שהתפלגו בינם לבין עצמם 78.על היקפה הנרחב של תופעה זו ,ועל
החששות שהיא עוררה בקרב ההנהגה הדתית ,ניתן ללמוד מההתייחסות הנרחבת אליה
בהחלטות הוועידה הלטרנית החמישית ,אשר הטילו מגבלות רבות על דרשנים אלו .אולם,
אף על פי שלאחר פרסום ההחלטות ניכרה התמתנות בביטויים שהשתמשו בהם הדרשנים,
היקפה של התופעה לא פחת עד לראשית שנות השלושים של המאה השש עשרה79.
פעילותם של הדרשנים העמידה את הציבור בפני מגוון של פרשנויות שונות ולעיתים אף
מנוגדות ,למציאות שבתוכה הם חיו .מצד אחד ניצבה הפרשנות הרשמית של הממסד הדתי,
שניתן היה לשמוע אותה בדרשות של נציגי הממסד ,הכמרים ,הבישופים והארכיבישופים
בכנסיות השונות; מצד שני הציעו הנזירים הנודדים פרשנויות משלהם למציאות ,אשר לא
תמיד התאימו לנורמות ולערכים של הממסד מבחינה פוליטית ,חברתית או אפילו דתית.
מבחינה זו היו הדרשנים הנודדים חלק ממהפכת התקשורת של השנים הנידונות ,אשר
הביאה לאיבוד המונופול על הידע ,שהיה בידי מוסדות ההנהגה והשלטון ,ולאיבוד סמכותם
כספקים הבלעדיים שלו .רעיונות רבים — דתיים ,חברתיים ופוליטיים — הופצו גם באמצעות
עלונים מודפסים אשר כללו נבואות שונות יחד עם ידיעות על אותות מופלאים אשר נראו
במקומות שונים ועל פשרם .הציבור הרחב נחשף אפוא ל"כלכלת שוק" חדשותית–דרשנית:
המקורות המסורתיים והסמכותיים של הידע השמיעו סוג אחד של פרשנות אך הציבור היה
מעוניין ,ומסוגל ,לשמוע ,לבחון ולקבל (או לדחות) גם פרשנויות שונות.
גם הציבור היהודי היה חלק ממציאות זו .בדרשה במנטובה הציע מלכו פרשנות משלו,
מנקודת מבט יהודית ,לתופעה שדרשנים נוצרים פירשו אותה מנקודת מבט נוצרית,
אחריו המונים ולחולל תנועה משיחית שהדיה הוסיפו להתקיים עוד שנים רבות אחר כך .אולם 78
המקרה של סאבונרלה אינו אופייני ואינו תואם בכל הפרטים לתופעה שהזכרתי כאן (למשל, 7 9
סאבונרלה התמנה לדרשן בקתדרלה של פירנצה ולא היה דרשן כיכרות נודד) .הספרות בעניינו
של סאבונרלה עצומה .הסקירה הבסיסית המקיפה ביותר של פרשיה זו עודנה ספרו של ויינשטיין,
סאבונרולה; וראו גם ויינטשיין ,מצב המחקר.
ראו למשל את סקירתו של קוצ'ריין ,איטליה ,עמ' .17-7
ביטוי נוסף למגמה זו מתגלה בניסיון להתיר לדרוש בכנסיה לכמרים בלבד ,ובמקרים מסוימים רק
לבישופים .נזירים מן המסדרים המוכרים אשר ביקשו לדרוש נזקקו לאישורו של הבישוף — ראו:
Alfredo Galletti, L'Eloquenza dalle Origini al XVI secolo, Milano 1938, pp. 25,
71-91
