Page 251 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 251

‫פרק ז ‪249‬‬

‫אין בידינו תגובה דומה לדרשות של הדרשנים והמטיפים הנוצרים הנודדים על אותות‬
‫מבשרי חורבן‪ .‬מלכו‪ ,‬כדרשן משיחי יהודי‪ ,‬והחברה היהודית בכללותה‪ ,‬יכלו לקבל את‬
‫הפרשנות הנוצרית בדבר משמעותם של האותות וטיבם של האסונות המתרגשים ובאים על‬
‫העולם הנוצרי‪ ,‬ולהסכים לה‪ ,‬גם אם הם דחו את המשמעות המשיחית הנוצרית של אותות אלו‬
‫לזמן הרחוק יותר‪ — 97‬מלכו עצמו חזה אותות מבשרי רעות לעולם הנוצרי בכלל ולאיטליה‬
‫ופורטוגל בפרט‪ ,‬זמן קצר לאחר שהגיע לרומא‪ .‬אולם ברגע שהאות נתפס כמבשר טובה‬
‫לעולם הנוצרי עלה הצורך בפרשנות יהודית אשר גם תסתור את הפרשנות הנוצרית וגם‬
‫תעניק לאירוע משמעות יהודית‪ .‬מלכו‪ ,‬שהיה ער למשמעות החיובית של שלוש השמשות‬
‫במקורות הקלסיים (שלוש שמשות נראו בימיהם של יוליוס קיסר ושל אוקטביאנוס)‪ ,‬לא‬
‫ניסה להתעמת עם הנחה זו‪ ,‬אלא טען כי המראה האמיתי לא היה של שלוש שמשות אלא‬
‫של קשת ובכך הקהה את עוקצה של הפרשנות הנוצרית לאות‪ .‬לאחר שהוכיח כי מדובר‬
‫בקשת הוא פירש את משמעותה באופן שיחזק את הציפיות המשיחיות היהודיות‪ .‬יש אפוא‬
‫חשיבות מרובה לכך שהתגובה הישירה היחידה של מלכו לפרשנות נוצרית לאות‪ ,‬והניסיון‬
‫שלו להציג חלופה אשר תעמיד את האות בהקשר של המשיחיות היהודית‪ ,‬באו דווקא‬
 ‫במקרה של חריגה מן הדגם הנוצרי המוכר בתקופה זו של הטפה משיחית מבשרת רעות‪.‬‬
‫נראה כי הקבלה זו בין פעילותו של מלכו כדרשן לפעילותם של הדרשנים הנוצרים‬
‫הנודדים עמדה כבר לנגד עיניו של “ההגמון" באנקונה‪ ,‬שמלכו נקרא להתייצב לפניו מיד‬
‫לאחר שהגיע לעיר עם שובו לאיטליה‪ ,‬ואשר הסכים לאפשר לו לשהות בעיר‪“ ,‬אך צוני‬
‫שלא אדרוש לגוים נגד דתם";‪ 98‬הבישוף המקומי התייחס למלכו כפי שהיה מתייחס לנזיר‬

‫נראה בימיו של הקיסר אוקטביאנוס ואחריו באה תקופה ארוכה של שלום עולמי‪ .‬פרידריך נאוזה‬      ‫‪9	 7‬‬
‫(‪ ,)Friedriech Nausea‬הבישוף של וינה‪ ,‬התייחס שנה לאחר מכן לשלוש השמשות ופירש אותן‬        ‫‪9	 8‬‬
‫כאות לניצחון קרוב של קרל החמישי על אויביו ובייחוד על העות'מאנים‪ ,‬וכן כביטוי לשילוש‬
‫הנוצרי‪ .‬הוא הסתמך על מסורת בדבר שלוש שמשות שנראו בשנת מותו של יוליוס קיסר ובישרו‬
‫הן את הצלחתם של שלושת יורשיו בקיסרות‪ ,‬הן את התגלותו של השילוש הנוצרי עם הולדתו‬
‫של ישו‪ .‬את הסיבות לפרשנות אופטימית חריגה זו לאות אשר בדרך כלל נתפס כמבשר רעות‬
‫(משנת ‪ 1485‬ועד שנת ‪ 1514‬נזכרים בכרוניקות איטלקיות ארבעה מקרים שנראו מראות כאלו‬
‫ובכולם ניתנה להם משמעות שלילית; כך גם לשלוש שמשות שנראו בשנת ‪ ,1536‬אשר תוארו‬
‫כתופעה “בלתי טבעית ומרושעת ביותר" — ראו ניקולי‪ ,‬נבואה ואנשים‪ ,‬עמ' ‪ )185‬יש לתלות‬
‫באירועים הפוליטיים של שנת ‪ ,1530‬ובייחוד בהידוק היחסים בין קרל החמישי לאפיפיור קלמנט‬
‫השביעי‪ ,‬ששיאם בהכתרתו של קרל לקיסר בבולוניה בפברואר של אותה השנה בידי האפיפיור‪.‬‬
‫אירועים אלה חיזקו את התחושה כי איטליה שבה כעת לעידן של יציבות שלום ושגשוג‪ .‬וראו על‬

                                                              ‫כך בהרחבה להלן עמ' ‪.275‬‬
‫בדומה לאופן שתיאר אברהם הלוי באיגרותיו לאיטליה אותות מבשרי רעות לנצרות ולאסלאם‬

                                                                       ‫שנראו בירושלים‪.‬‬
‫חית קנה‪ ,‬עמ' ‪ .373‬לא ברור מהי האינסטנציה הדתית שמלכו נפגש עימה בהגיעו לאנקונה‪.‬‬
‫הבישוף של אנקונה בשנים אלו (‪ )1538-1524‬היה בלדובינו דה באדובינטי (‪Baldovinetto‬‬
‫‪ )dei Badovinetti‬אשר לא הותיר רושם היסטורי מיוחד‪ .‬הקרדינל של אנקונה בתקופה זו‬
‫(‪ )1532-1511‬היה פייטרו אקולטי (‪ ,)Pietro Accolti‬אשר העניק בשנת ‪ 1532‬פריווילגיה‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256