Page 253 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 253

‫פרק ז ‪251‬‬

‫בקיץ ‪“ :1532‬ולפי שיש לי עסקים גדולים והלשנות גדולות דבר יום ביומו מבני עמנו‬
‫תמידין כסדרן ומוספין שלא כהלכתן ו'לא ׁ ָש ַלְו ִ ּתי ולא שקטתי ולא נחתי' (איוב ג כו) ולא‬
‫מצאתי מנוחה לכף רגלי ואעפ"י כי חנני אלקים ויש בידי לכתוב על התורה כולם דברים‬

                          ‫גדולי[ם] יותר מאלה‪‘ ,‬יבש כחרש כחי' (תהלים כב טז)"‪103.‬‬
‫נראה אפוא כי במהלך כל תקופת שהותו השנייה באיטליה ליוותה את מלכו תחושה עזה‬
‫של רדיפה והתנכלות‪ 104.‬אם כן‪ ,‬מה היה הרקע לתחושות אלו ומי היו אלו שרדפו אותו‬
‫ופעלו נגדו? כדי להשיב לשאלה זו אבחן תחילה את התחנות השונות שבהן עבר מלכו עם‬

                                                  ‫שובו מהאימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫מלכו הגיע לאיטליה בתחילת שנת ר"צ (סוף שנת ‪ )1529‬דרך נמל אנקונה‪ ,‬ומיד נקרא‬
‫להתייצב בפני “ההגמון" המקומי ולהתגונן מפני טענות על התייהדותו‪ 105.‬ההגמון אישר‬
‫לו להמשיך ולשהות בעיר ואף התיר לו לדרוש ברבים‪ ,‬אך רק בפני קהל יהודי‪ .‬וכך הוא‬
‫אכן עשה‪ ,‬אך לדרשותיו הגיעו גם מאזינים נוצרים רבים‪ .‬שבועות ספורים לאחר מכן‬
‫נאלץ מלכו לעזוב את העיר לאחר שנקלע לוויכוח פומבי בשוק עם כומר נוצרי‪ .‬מאנקונה‬
‫הוא עבר לאורבינו הסמוכה‪ ,‬בהזמנתו של דוכס העיר‪ ,‬ושהה שם עד שיצא לרומא‪ ,‬שאליה‬
‫הגיע באדר א' ר"צ (פברואר ‪ .)1530‬את החודש הראשון לשהותו ב"עיר הנצח" הוא בילה‬
‫בזהות בדויה מתחת לגשר סן אנג'לו (‪ )Ponte St. Angelo‬הסמוך לארמון האפיפיור‪,‬‬
‫כשהוא חולק את המקום עם החולים‪ ,‬החלכאים והנדכאים שמצאו שם מסתור מפגעי מזג‬
‫האוויר החורפי‪ .‬חודש זה היווה עבורו הכנה והערכות להתגלות ולחזון‪ ,‬שאכן נראה לו‬
‫בסוף החודש ושבמהלכו הוא קיבל מידע גם על אותות ואסונות טבע הממשמשים ובאים‬

                                                        ‫על רומא ועל פורטוגל‪.‬‬
‫לאחר שראה את המראה חשף מלכו את זהותו בפני בני הקהילה היהודית‪ ,‬ומיד שב והיה‬
‫לקורבן להלשנות‪ .‬הוא הצליח להגיע אל האפיפיור‪ ,‬אשר העניק לו באייר ר"צ (מאי ‪)1530‬‬
‫כתב הגנה מפליג שהיה מבוסס על הטענה כי הוא נאנס להתנצר ומעולם לא קיבל עליו‬
‫באמת ובתמים את האמונה הנוצרית‪ 106.‬הוא החל לדרוש מדי שבת ברומא‪ ,‬ועזב את העיר‬
‫רק בסמוך למועד שבו היא הייתה אמורה להיפגע מהשיטפון שאותו חזה‪ .‬בוונציה‪ ,‬שאליה‬
‫הגיע בתחילת החורף של שנת רצ"א (‪ ,)1531-1530‬פגש במי שהיה ליריבו המר ביותר‪:‬‬
‫הרופא‪ ,‬המתרגם וההוגה יעקב מנטינו‪ .‬מנטינו היה מסוכסך עם אליהו חלפן‪ — 107‬פטרונו של‬

                                                    ‫‪ 1	 03‬חיבורים משיחיים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 60‬ע"א‪.‬‬
‫‪ 1	 04‬האיגרת אכן נכתבה מיד לאחר תקופת השיא ברדיפתו של מלכו‪ ,‬ולאחר שכמעט הועלה על‬

                                                        ‫המוקד ברומא בקיץ רצ"א (‪.)1531‬‬
‫‪ 	105‬לא יתכן שהטענות נגד מלכו נגעו לבואו מהאימפריה העות'מאנית שהייתה נתונה בעימות עם‬
‫רבות מהדוכסויות‪ ,‬הנסיכויות והרפובליקות הנוצרית באיטליה‪ ,‬שכן הוא מספר כי בין הנלווים‬
‫אליו בדרכו לבירור אצל הגמון היו סוחרים יהודים מהאימפריה העות'מאנית‪ ,‬שהיו בעצמם‬

                                                             ‫נתינים של אימפריה עויינת‪.‬‬
        ‫‪ 1	 06‬שלמה סימונסון כינה מסמך זה "כתב מופלא!" — ראו סימונסון‪ ,‬הכס הקדוש‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬
‫‪ 1	 07‬הרקע לעימות זה נידון בהרחבה על ידי קאופמן‪ ,‬יעקב מנטינו‪ ,‬ובאחרונה בידי כץ‪ ,‬היהודים‬

                            ‫באנגליה‪ ,‬עמ' ‪ .48-15‬עוד על יעקב מנטינו ראו קארפי‪ ,‬מנטינו‪.‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258