Page 250 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 250

‫‪ 248‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫מכובדת ומרשימה‪ ,‬עד כדי כך שסגנון הלבוש שלו אף עורר ביקורת‪ ,‬ותלונה בנושא זה‬
‫אף נשלחה לר' עזריאל דאיינה‪ 93.‬גם תוכן דרשותיו והטפתו המשיחית היו שונים‪ ,‬ונשאו‬

                       ‫מסרים חיוביים של הצלחה וגאולה ולא של איומים והפחדה‪94.‬‬
‫בין הציפיות המשיחיות היהודיות לבין הציפיות הנוצריות התקיימה סימטריה הפוכה‪ ,‬שכן‬
‫כל צד ראה את העידן המשיחי כהיפוכה של המציאות בהווה‪ .‬היהודים‪ ,‬שחשו נחיתות דתית‬
‫ופוליטית‪ ,‬ייחלו לגאולה משיחית שתחזיר אותם למעמדם הראוי מבחינה דתית ומדינית‪,‬‬
‫ותמוטט את שלטונה של החברה הנוצרית הסובבת — ואילו הנוצרים האמינו כי התנאי‬
‫ההכרחי לבוא העידן המשיחי הוא תיקון מוסרי ודתי של העולם‪ ,‬שיהיה כרוך בשינוי הסדרים‬
‫הקיימים ובהרס המסגרות החברתיות‪ ,‬הפוליטיות והכלכליות‪ .‬אין זה מפתיע לגלות כי מי‬
‫שבישר את ההיפוך הקרב במחנה היהודי הפגין בהתנהגותו החיצונית — הלבוש המפואר‬
‫והעמידה האיתנה מול נציגי הממסד הנוצרי — את ההיפוך המצופה מבחינת המחנה היהודי‪.‬‬
‫מי שבישר את ההיפוך במחנה הנוצרי הפגין גם הוא בלבושו ובהתנהגותו את הערכים‬
‫המגולמים בהיפוך זה‪ :‬התנתקות מן הערכים החומריים של העולם הזה‪ ,‬ושיבה אל הערכים‬

                                       ‫המוסריים המקוריים של הכנסיה הנוצרית‪95.‬‬
‫ניתוח זה מעמיד את דרשתו של מלכו במנטובה כמקרה מבחן‪ ,‬שכן זהו המקרה היחיד‬
‫שניתן להציב בו זו מול זו פרשנות יהודית דרשנית ופרשנות נוצרית דרשנית לאותו אירוע‪,‬‬
‫שנתפס כאות שמיימי‪ .‬אולם זהו גם מקרה חריג‪ ,‬שכן הפרהליה במודינה‪ ,‬שלא כאותות‬
‫אחרים אשר נראו בשנים אלו באיטליה ובמקומות אחרים ברחבי אירופה‪ ,‬נתפסה בחברה‬

                 ‫הנוצרית כאות מבשר טובות הן מבחינה דתית הן מבחינה פוליטית‪96.‬‬

‫בגדים בלויים ומלוכלכים — "נבזה וחדל אישים" (חית קנה‪ ,‬עמ' ‪ — )374‬אולם במהלך תקופה‬        ‫‪9	 3‬‬
‫זו הוא נמנע מכל פעילות ציבורית‪ .‬הלבוש והשהות בין העניים ומוכי הגורל‪ ,‬נועדו לבודד אותו‬   ‫‪	94‬‬
‫ולמנוע מגע בינו לבין יהודי העיר‪ .‬מלכו שב לפעילות ציבורית גלויה רק לאחר שהחליף את‬
                                                                                        ‫‪9	 5‬‬
          ‫הבגדים הצואים ושב ולבש את לבושו המכובד שאיתו הגיע לרומא (שם‪ ,‬דף ה ע"ב)‪.‬‬       ‫‪9	 6‬‬
             ‫בוקסנבוים‪ ,‬שו"ת ר' עזריאל דאיינה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .223‬וראו גם זנה‪ ,‬מסמכים חדשים‪.‬‬

‫מלכו ניבא אמנם על אסונות טבע — שיטפון ברומא ורעש אדמה בליסבון — וכן צפה אותות‬
‫מבשרי רעות שייראו בקרוב ברומא (כוכב שביט מעל כנסיית סט' פטרוס)‪ ,‬אולם אלו היו אותות‬
‫מבשרי רעה לעולם הנוצרי ולא אותות המבשרים עונש לעם ישראל על חטאיו‪ ,‬או איום עליו‬
‫— להפך‪ :‬מבחינת היהודים היו אלה אותות מבשרי טוב‪ .‬מעניין לגלות כי יוסף הכהן‪ ,‬שתיאר‬
‫את השיטפון ברומא בשנת ‪ ,1530‬שמלכו חזה אותו‪ ,‬הדגיש כי למעט אישה זקנה אחת‪ ,‬אף אחד‬
‫מבני הקהילה היהודית לא נהרג באסון זה וראה בכך "אצבע אלוהים"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם הוא פירש את‬
‫השיטפון ברומא כאירוע (על–טבעי) בעל משמעות חיובית מבחינת החברה היהודית — ראו הכהן‪,‬‬

                                                                ‫דברי הימים‪ ,‬דף פח ע"א‪.‬‬
‫על המאפיינים של התפיסה המשיחית הנוצרית כפי שהתגלתה בפעילותם של הדרשנים הנודדים‬
‫באיטליה בשנים אלו ראו ניקולי‪ ,‬נבואה ואנשים‪ ,‬עמ' ‪ .120-89‬מאפיינים אלו הלמו את‬
‫האווירה האפוקליפטית באיזורים אחרים באירופה‪ ,‬ובעיקר את האווירה שנוצרה על ידי מטיפים‬
‫פרוטסטנטיים באיזורים דוברי הגרמנית — וראו את הדוגמאות שסוקר כהן‪ ,‬בעקבות המילניום‪,‬‬

                                                           ‫בפרקים יא‪-‬יג‪ ,‬עמ' ‪.289-204‬‬
‫תומסינו לנצ'לוטי (‪ )Tommasino Lancelloti‬מספר בכרוניקה שלו על מודינה כי מראה דומה‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255