Page 248 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 248

‫‪ 246‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫ופרשנותו עוררה התעניינות לא רק בקרב היהודים אלא גם בחברה הנוצרית שבניה הגיעו‬
‫להאזין לדבריו‪ .‬דבר זה מלמד כי גם הקהל היהודי היה חלק מהמהפכה הנזכרת‪ ,‬גם הוא‬
‫היה חשוף לפרשנויות הנוצריות‪ ,‬והיה מעוניין בפרשנות שתציג את הדברים מנקודת המבט‬
‫שלו‪ ,‬ועל פי הערכים והאמונות שלו‪ .‬מלכו נתפס כמי שהיה מוסמך לפרש תופעות שחרגו‬
‫מסדרי הטבע הרגילים‪ ,‬ובכך הוא היה חלק ממערכת התקשורת החדשה של התקופה‪ ,‬והציע‬

                                    ‫לציבור הרחב את פרשנותו למציאות ולחדשות‪.‬‬
‫ניתן להצביע על קווי דמיון בין מלכו לדרשנים הנוצרים הנודדים‪ ,‬אך גם על הבדלים‬
‫בולטים ביניהם‪ .‬המטיפים הנודדים נשאו את דרשותיהם בכנסיות‪ ,‬כאשר הדבר התאפשר‬
‫להם‪ ,‬אולם גם (ובעיקר) בכיכרות ובשווקים‪ ,‬כלומר ברשות הרבים‪ .‬הדבר ִאפׁ ֵשר להם‬
‫להגיע לקהל רחב יותר מכפי שניתן לצופף בכנסיה‪ 80,‬והקל עליהם להשתחרר ממגבלות‬
‫הפיקוח הרשמי על תוכנן של הדרשות‪ 81.‬מלכו‪ ,‬שלא כמותם‪ ,‬נשא את דרשותיו בתוך‬
‫בית הכנסת‪ ,‬המקביל לכאורה לכנסיה ולא לזירה ציבורית שבכיכר או בשוק‪ .‬אולם יש‬
‫לזכור כי הקהל שאליו היפנה את דרשותיו (הקהילה היהודית) היה מצומצם הרבה יותר‪,‬‬
‫והיה יכול להתכנס כולו בתוך בית הכנסת‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬כפי שקבע ראובן בנופיל “היהודים‬
‫היו מתכנסים בבית הכנסת‪ ,‬כפי ששכניהם היו מתאספים בכיכר העיר‪ ,‬מול בית העירייה‬
‫או ה–‪ .Signoria‬בבית הכנסת היו מתאספים אפוא לא רק כדי להתפלל וללמוד‪ ,‬אלא גם‬
‫כדי לנהל שורה של פעילויות חול או חול למחצה שהיו מעניינו של כל הציבור"‪ 82.‬בשל‬
‫חולשתו ואי–גיבושו של הממסד הקהילתי היהודי באיטליה בשנים אלו‪ ,‬לא היה פיקוח על‬
‫הדרשנים ועל תוכנן של הדרשות‪ ,‬כפי שנקבע למשל בהחלטות הוועידה הלטרנית החמישית‪,‬‬
‫ונראה אפוא כי בית הכנסת לא היה שונה באופן מהותי מכיכר העיר שבה נשאו הנזירים‬
‫והדרשנים הנוצרים את דרשותיהם‪ ,‬הן מבחינת יחסו של הממסד הרשמי הן מבחינת הקהל‬

                                                       ‫שהדרשה נישאה בפניו‪83.‬‬
‫גם מבחינת מקור הסמכות של הדרשנים ניתן להצביע על קווי דמיון בין מלכו לדרשנים‬
‫הנוצרים‪ .‬בשני המקרים הם השתייכו לאינטליגנציית–המש ֶנה‪ ,‬והדרשה אפשרה להם‬
‫לעבור משולי החברה אל מרכזה‪ .‬הנכונות של הקהל להאזין להם נשענה במידה רבה על‬
‫השילוב של סמכות דתית עם תכונות אישיות מיוחדות של הדרשן‪ :‬כריזמה אישית‪ ,‬ודרך‬
‫ההשגה הפלאית של מלכו או אורח החיים הסגפני של הנזירים הנודדים‪ .‬מקור סמכות זה‬
‫זכה להערכתו של הציבור אף על פי שלא נתמך על ידי הממסד הדתי‪ .‬הנזירים הנודדים‬
‫השתייכו אמנם למסדרים אשר הוכרו בידי הכנסיה‪ ,‬אולם הם לא הוסמכו לשאת דרשות‪,‬‬

‫אנדרה באורה‪ ,‬שהזכרתי אותו לעיל (ליד ציון ‪ 76‬ובהערה שם)‪ ,‬דרש מעל מרפסת בכיכר סן–‬         ‫‪	80‬‬
      ‫סטפנו מפני שהכנסיה בכיכר הייתה צרה מלהכיל את ההמונים שבאו לשמוע את דרשתו‪.‬‬         ‫‪8	 1‬‬
                                                                                        ‫‪8	 2‬‬
 ‫מטעם זה לא יכלו הנזירים הנודדים לשאת דרשות בקתדרלות אשר יכלו להכיל המונים רבים‪.‬‬        ‫‪8	 3‬‬
                                                               ‫בונפיל‪ ,‬במראה‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬

‫אך מלכו דרש גם בכיכר העיר‪ ,‬כפי שעולה מסיפורו על הוויכוח שניהל "עם הגמון אחד‬
                                                        ‫בשוק" — ראו חית קנה‪ ,‬עמ' ‪.373‬‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253