Page 248 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 248
246חייו ומותו של משיח בן יוסף
ופרשנותו עוררה התעניינות לא רק בקרב היהודים אלא גם בחברה הנוצרית שבניה הגיעו
להאזין לדבריו .דבר זה מלמד כי גם הקהל היהודי היה חלק מהמהפכה הנזכרת ,גם הוא
היה חשוף לפרשנויות הנוצריות ,והיה מעוניין בפרשנות שתציג את הדברים מנקודת המבט
שלו ,ועל פי הערכים והאמונות שלו .מלכו נתפס כמי שהיה מוסמך לפרש תופעות שחרגו
מסדרי הטבע הרגילים ,ובכך הוא היה חלק ממערכת התקשורת החדשה של התקופה ,והציע
לציבור הרחב את פרשנותו למציאות ולחדשות.
ניתן להצביע על קווי דמיון בין מלכו לדרשנים הנוצרים הנודדים ,אך גם על הבדלים
בולטים ביניהם .המטיפים הנודדים נשאו את דרשותיהם בכנסיות ,כאשר הדבר התאפשר
להם ,אולם גם (ובעיקר) בכיכרות ובשווקים ,כלומר ברשות הרבים .הדבר ִאפׁ ֵשר להם
להגיע לקהל רחב יותר מכפי שניתן לצופף בכנסיה 80,והקל עליהם להשתחרר ממגבלות
הפיקוח הרשמי על תוכנן של הדרשות 81.מלכו ,שלא כמותם ,נשא את דרשותיו בתוך
בית הכנסת ,המקביל לכאורה לכנסיה ולא לזירה ציבורית שבכיכר או בשוק .אולם יש
לזכור כי הקהל שאליו היפנה את דרשותיו (הקהילה היהודית) היה מצומצם הרבה יותר,
והיה יכול להתכנס כולו בתוך בית הכנסת .נוסף לכך ,כפי שקבע ראובן בנופיל “היהודים
היו מתכנסים בבית הכנסת ,כפי ששכניהם היו מתאספים בכיכר העיר ,מול בית העירייה
או ה– .Signoriaבבית הכנסת היו מתאספים אפוא לא רק כדי להתפלל וללמוד ,אלא גם
כדי לנהל שורה של פעילויות חול או חול למחצה שהיו מעניינו של כל הציבור" 82.בשל
חולשתו ואי–גיבושו של הממסד הקהילתי היהודי באיטליה בשנים אלו ,לא היה פיקוח על
הדרשנים ועל תוכנן של הדרשות ,כפי שנקבע למשל בהחלטות הוועידה הלטרנית החמישית,
ונראה אפוא כי בית הכנסת לא היה שונה באופן מהותי מכיכר העיר שבה נשאו הנזירים
והדרשנים הנוצרים את דרשותיהם ,הן מבחינת יחסו של הממסד הרשמי הן מבחינת הקהל
שהדרשה נישאה בפניו83.
גם מבחינת מקור הסמכות של הדרשנים ניתן להצביע על קווי דמיון בין מלכו לדרשנים
הנוצרים .בשני המקרים הם השתייכו לאינטליגנציית–המש ֶנה ,והדרשה אפשרה להם
לעבור משולי החברה אל מרכזה .הנכונות של הקהל להאזין להם נשענה במידה רבה על
השילוב של סמכות דתית עם תכונות אישיות מיוחדות של הדרשן :כריזמה אישית ,ודרך
ההשגה הפלאית של מלכו או אורח החיים הסגפני של הנזירים הנודדים .מקור סמכות זה
זכה להערכתו של הציבור אף על פי שלא נתמך על ידי הממסד הדתי .הנזירים הנודדים
השתייכו אמנם למסדרים אשר הוכרו בידי הכנסיה ,אולם הם לא הוסמכו לשאת דרשות,
אנדרה באורה ,שהזכרתי אותו לעיל (ליד ציון 76ובהערה שם) ,דרש מעל מרפסת בכיכר סן– 80
סטפנו מפני שהכנסיה בכיכר הייתה צרה מלהכיל את ההמונים שבאו לשמוע את דרשתו. 8 1
8 2
מטעם זה לא יכלו הנזירים הנודדים לשאת דרשות בקתדרלות אשר יכלו להכיל המונים רבים. 8 3
בונפיל ,במראה ,עמ' .173
אך מלכו דרש גם בכיכר העיר ,כפי שעולה מסיפורו על הוויכוח שניהל "עם הגמון אחד
בשוק" — ראו חית קנה ,עמ' .373