Page 243 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ז ‪241‬‬
‫לאור ידיעותינו על האופן הפלאי (“מה שהורני מן השמים") שבו השיג מלכו את ידיעותיו‬
‫התורניות הנרחבות‪ ,‬ועל המבנה והאופי המיוחד של דרשותיו‪ ,‬נראה כי הוא ראה את לימוד‬
‫התורה שלו כ"תורה לשמה"‪ ,‬שלא כחכמים אחרים שלא הגיעו למדרגה זו של לימוד תורה‪61.‬‬
‫דרשותיו של מלכו מבטאות אפוא קטגוריה שונה של ידע תורני — “תורת המשיח"‪ .‬ידע‬
‫אשר הושג בדרכים מיוחדות‪ ,‬המאפשר קריאה לא שגרתית בתורה תוך הבנה של סודותיה‬
‫הכמוסים‪ ,‬ומעניק למי שמחזיק בו את היכולת לגלות את העתידות‪ .‬עמידתו כדרשן מול‬
‫הציבור היהודי (ובמקרים רבים אף הנוצרי) במקומות השונים באיטליה שבהם הוא דרש‪,‬‬
‫ונכונותו של הציבור להאזין לו ולקבל אותו כדרשן‪ ,‬נשענו אפוא על ידיעותיו ב"תורת‬
‫המשיח"‪ ,‬כשם שדרשנים אחרים נשענו על הידע התורני הארצי שלהם‪ .‬דרשותיו של מלכו‬

‫היו מעין “טעימה" מן התורה המשיחית‪.‬‬
‫חשוב להדגיש עם זאת כי מלכו לא יצא נגד הממסד הרבני‪ 62,‬לא התעמת איתו ולא ניסה‬
‫להקטין את ערכו‪ ,‬כפי שעשה למשל אשר לעמליין‪ .‬ר' עזריאל דאיינה‪ ,‬רבה של סביונטה‬
‫(‪ )Sabbioneta‬ודמות רבנית בולטת בשנים אלו‪ ,‬תמך בפומבי במלכו‪ 63,‬ובין תומכיו היו‬
‫גם ר' משה באסולה‪ ,‬אשר שימש מאוחר יותר ראש ישיבה ואף רב באנקונה‪ ,‬ואליהו חלפן‬
‫אשר לא נשא תפקיד רשמי אולם הוכר כתלמיד חכם והשתתף בדיונים הלכתיים שונים‬

‫בשנים אלו‪64.‬‬
‫תפיסתו המשיחית של מלכו הייתה כי עד שיבוא המשיח ותתגלה התורה החדשה התורה‬
‫המחייבת היא התורה בצורתה הנוכחית‪ ,‬כפי שניתנה על ידי משה‪ .‬נשאיה או דובריה‬
‫הלגיטימיים הם הרבנים‪ ,‬אשר לאחר בואו של המשיח ֵיחשפו בוודאי לתכניה של התורה‬
‫החדשה‪ ,‬וישיגו את ההשגות וההבנות העמוקות שהיא מאפשרת‪ .‬מלכו לא היה מהפכן משיחי‬
‫ולא קרא למאזיניו לצאת ולפעול לקידומו של התהליך המשיחי או להפלתו של הממסד‬
‫הרבני‪ ,‬אלא הסתפק בביקורת על העילית הכלכלית והחברתית‪ ,‬ולכן לא נוצר מתח בינו‬

‫לבין הממסד הרבני‪.‬‬

‫ראו למשל את ביקורתו של מלכו על ישראל "שלא נתעסקו בה (בתורה) כראוי"‪ ,‬דבר ש ִאפשר‬ ‫‪ 61‬‬
‫לאומות העולם להציע פרשנויות מזויפות לתורה (ספר המפואר‪ ,‬י ע"ב)‪.‬‬ ‫‪6 2‬‬
‫‪ 63‬‬
‫באיטליה לא היה בשנים אלו ממסד רבני בדמות רבנים ממונים (וראו על כך להלן)‪ ,‬וכוונתי היא‬ ‫‪6 4‬‬
‫כי מלכו לא יצא נגד הדמויות הרבניות הבולטות באיטליה בשנים אלו‪ ,‬ולא נאבק בהן‪.‬‬
‫ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪.264‬‬

‫תשובה הלכתית של אליהו חלפן בנוגע להנחת תפילין‪ ,‬שאישר אותה ר' אברהם הכהן מבולוניה‪,‬‬
‫מופיעה בשני כתבי יד‪ :‬בכת"י לונדון מונטיפיורי ‪( 480‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪,‬‬
‫ס' ‪ ,)7281‬דף ‪ 524‬ע"א ‪ 525 -‬ע"ב; ובכת"י מוסקבה–גינצבורג ‪( 333/9‬סימנו במכון לתצלומי‬
‫כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,)43029‬דף ‪ 103‬ע"א‪ .‬תשובה הלכתית שלו בנוגע ללימוד תורה לגוי פורסמה‬

‫בידי קאופמן‪ ,‬לימוד תורה לנכרים‪.‬‬