Page 241 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 241

‫פרק ז ‪239‬‬

‫מקור הסמכות של מלכו בעמדו כדרשן לפני הציבור לא היה אפוא רק הידע שלו‪ ,‬המרשים‬
‫כשלעצמו‪ ,‬אלא האופן שבו הוא הושג‪ .‬דרשותיו עוררו עניין רב‪ ,‬אולי אף רב יותר מאשר‬
‫דרשותיהם של רבנים חשובים אחרים‪ ,‬לא רק בשל תוכנן אלא גם בשל ידיעתם של‬
‫המאזינים כי הדברים הושגו באמצעים בלתי שגרתיים — לא בלימוד במשך שנים ארוכות‬
‫בבית המדרש או שימוש בתלמידי חכמים‪ ,‬אלא באמצעות גילויים עליונים שנמסרו לדרשן‬
‫באופן אישי‪ .‬דרך השגתו של הידע מלמדת גם על אופיו המיוחד של הידע עצמו‪ ,‬ולפיכך‬
‫בידע שהפיץ מלכו בדרשותיו היו גלומות משמעויות שלא התקיימו בדרשות של דרשנים‬
‫אחרים‪ ,‬מלומדים ככל שיהיו‪ 50.‬קטגוריית הידע כמקור סמכות במקרה של מלכו‪ ,‬לא התבססה‬
‫על הידע כשלעצמו אלא על השילוב של הידע ודרכי ההשגה שלו‪ .‬שילוב זה יצר סוג חדש‬

                                             ‫של ידע‪ ,‬שאכנה אותו “ידע משיחי"‪.‬‬
‫אחד המאפיינים המרכזיים של תפיסתו המשיחית של מלכו הוא הקביעה כי בעידן המשיחי‬
‫יחולו שינויים מפליגים בטיבו של הידע התורני שיימסר לעם ישראל‪ ,‬ובעקבות שינויים‬
‫אלו יתגלו בתוך התורה עצמה פרשנויות ותובנות עמוקות ומשמעותיות הרבה יותר מאלו‬
‫הידועות לחכמים כיום‪ 51.‬הידע התורני עתיד אפוא להשתנות שינוי מפליג‪ ,‬שמשמעותו היא‬
‫למעשה יצירתה של תורה חדשה‪ ,‬תורת המשיח‪ ,‬אשר תחליף את התורה הישנה‪ ,‬תורת משה;‬
‫תורתו של מלכו‪ ,‬המבוססת על תקשורת ישירה עם העולמות העליונים‪ ,‬היא חלק מן התורה‬

 ‫המשיחית‪ ,‬בעוד תורתם של הרבנים או הדרשנים האחרים היא עדיין התורה הארצית‪52 .‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של מלאכת המחשבת הדרשנית של מלכו הוא ריבוי הקישורים‬
‫בין פסוקים ופסקאות המנותקים לחלוטין אלו מאלו‪ ,‬ואשר לכאורה אין כל קשר ביניהם‪.‬‬
‫מלכו לא היה הדרשן היחיד שנהג כך‪ ,‬אולם הוא הצליח לפתח שיטה זו לכלל אומנות‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬בדרשה לפרשת “ואתחנן"‪ ,‬שלא נשתמרה במלואה אלא רק בראשי פרקים שרשם‬
‫מאזין‪ 53,‬נזכרים לא פחות מחמישה עשר נושאים שונים ורחוקים זה מזה‪ ,‬ובכללם המבול‪,‬‬
‫חטאם של משה ואהרון‪ ,‬סולם יעקב‪ ,‬כוחו המיוחד של המשיח‪ ,‬דרגת השגתו של משה‪,‬‬
‫השינויים במהלך הכוכבים בעידן המשיחי‪ ,‬דרשות על מאמרי חז"ל שונים ועוד — וכל אלו‬
‫נרקמו לדרשה אחת‪ .‬מאפיין נוסף של דרשותיו הוא היכולת לדרוש קטעי מקרא ארוכים‬
‫באופן שמוציא אותם לחלוטין מהקשרם המקורי‪ ,‬אך תוך שמירה על הרצף הסיפרי הפנימי‬
‫שלהם‪ .‬כמו למשל הדרשה על מגילת רות‪ ,‬שבה הוא פירש את המגילה‪ ,‬על כל דמויותיה‬
‫ועל כל הפיתולים בעלילתה‪ ,‬כמתארת את הגלות והגאולה‪ 54.‬גם האסמכתאות שהביא מלכו‬

‫עם זאת‪ ,‬אי–אפשר כמובן להפריד בין אופן השגתו של הידע לאיכותו ולרמתו‪ .‬ידע באיכות‬          ‫‪5	 0‬‬
‫נמוכה‪ ,‬גם אם הגיע באמצעות גילוי‪ ,‬לא היה מעורר עניין כפי שעוררו דרשותיו של מלכו אשר‬
                                                                                        ‫‪5	 1‬‬
                                  ‫שילבו ידע חדשני ומלהיב עם דרכי השגה בלתי שגרתיות‪.‬‬     ‫‪	52‬‬
                                                                  ‫ספר המפואר‪ ,‬יח ע"א‪.‬‬   ‫‪	53‬‬
                                                                                        ‫‪5	 4‬‬
‫על תפיסתו של מלכו את מקומן של המצוות בעידן המשיחי ראו ספר המפואר‪ ,‬יח ע"א‪ ,‬וראו‬
                                                                     ‫לעיל עמ' ‪.196-195‬‬

                                  ‫חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 240‬ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬
‫בניהו‪ ,‬מאמר‪ ,‬עמ' שמג‪-‬שמז‪ .‬וראו גם הדרשה (הקצרה הרבה יותר) על פרשת הנערה האנוסה‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246