Page 239 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 239
פרק ז 237
(אף על פי שהיסוד השוויוני והסוציאלי אינו מרכזי בחזונו המשיחי) ,והוא שב וחזר על כך
מספר פעמים גם בדרשותיו שבכתב יד 37.אולם ההתקפה החריפה והבוטה ביותר שלו כוונה
דווקא כלפי ראשי הקהילות ,שאותם הוא כינה “מלשינים ומוסרים"38:
כך בזמן שירצה הב"ה לגאול אותנו ,גדולי ישראל ושיש להם ממשלה ומלכות על המון העם
יחזרו למינות וירבו מהם מלשינים ומסורות (מוסרים) למשול על ההמון ...ויקבצו ויאספו
אליהם ממון העניים בלא משפט עד שישארו מדולדלים ,כמשאז"ל [כמו שאמרו זכרונם
לברכה]“ :אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס" (סנהדרין צז ע"א) .וכמו שכשהנגע
היתה נהפכת ֻּכלה ללבן ו ִת ְפֶׂשה בכל הבשר היה טהור 39,כך כשהרשע של אותם שהם מושלים
ומולכים תפשט מהמקומות שהוא שם בכל ישראל ,אז יטהרם הב"ה ,ר"ל [רוצה לומר] שיטהר
העניים מהצרות שיעשו להם אלו הרשעים וישמיד הרשעים.
מקור סמכות אחר שהדרשן עשוי להסתמך עליו הוא ידע תורני 40.למלכו היה ידע תורני רב
ומרשים ביותר ,אך ידע זה לא אושש בסמיכה לרבנות 41.באורח פרדוקסלי דווקא העדרה
של סמיכה לרבנות נעשה לאמצעי אשר חיזק את מעמדו ,שכן ,כפי שאראה להלן ,הוא
הסיט את המוקד מן הידע כשלעצמו אל הדרכים שבהן הוא הושג ,ואל משמעותו כידע
אשר הושג בדרכים כאלו .אחד הדברים אשר עורר התפעלות מיוחדת בנוגע למלכו לא היה
היקפן העצום של ידיעותיו ,אלא המהירות והאופן שבו הן נרכשו אשר נתפסו כפלאיים,
כפי שעולה מתיאוריהם של יוסף הכהן ושל גדליה אבן יחיא את מלכו:
והוא לא ידע מאומה בתורת ה' ובכתבי הקדש בימים ההם .ויהי בהמולו וה' נתן חכמה לשלמה
ויחכם מכל האדם כמעט רגע ויתמהו עליו רבים42.
ונתגייר והשי[ם] שמו שלמה מלכו .ואפי[לו] שנולד ערל משולל מתורת משה ,וכאשר הגיע
בין היהודים היה דורש ברבים בכל גלילות איטליאה ותוגרמ[ה] דברים נוראים על התורה
שבכתב ושבע"פ ע"ד [על דרך] הנסתר ,ופשטים יפים ומתמיהים לא נשמע כמוהו .ולא נודע
איך הפליג בכל כך חכמה .והי[ה] אומר שהיה לו מלאך מגיד43.
ראו את ביקורתו על העשירים ,שבה הוא מדמה את יחסם לעניים ליחסן של אומות העולם 37
לישראל — בניהו ,מאמר ,עמ' שסה .בביקורת נוספת על העשירים הוא טוען כי מתן צדקה הוא
תנאי הכרחי לגאולה וכי התנהגותם של העשירים ,הנמנעים מלתת צדקה ,מעכבת את הגאולה — 3 8
ראו חיבורים משיחיים (כת"י) ,דף 47ע"ב .מלכו אף הזהיר כי במהלך ארבעים הימים שבין מותו 3 9
של משיח בן אפרים לקומו לתחייה בידי משיח בן דוד ,יפרע הקב"ה מן העשירים הרשעים — ראו 40
41
ספר המפואר ,יט ע"ב -כ ע"א. 4 2
בניהו ,מאמר ,עמ' שסג. 43
על פי ויקרא יג יג.
על מקומם של הרבנים כמייצגים את הידע בהנהגה ראו להלן.
על משמעותה של הסמיכה באיטליה בתקופה זו ועל הדיונים שהתעוררו סביבה ראו בונפיל,
הרבנות ,עמ' .66-27
הכהן ,דברי הימים ,דף צ ע"ב.
אבן יחיא ,שלשלת הקבלה ,עמ' קג-קד.
