Page 235 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 235
פרק ז 233
והמשכיל יבין החשבון מתוך הקונטריס הזה" 16.במאמר שלפנינו הוא ציין את המועד
המדויק של הגאולה ,שנת ש' ( ,)1540בצורה מפורשת ובמספר מקומות ,ואף הביא לו
אסמכתאות מפסוקים שונים שמופיעות בהם חמש מילים רצופות הפותחות באות אל"ף
ואחריהן האות שי"ן17:
ואימתי בזמן ראשי תיבות של “אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל" (שמות טו ט) שהם חמשה
אלפים ושלש מאות .וגם זה רמוז במה שאמרו השבטים בפסוק “ויאמרו איש אל אחיו אבל
אשמים" (בראשית מב כא) ובעבור זה בתוך “אשמים" ו"אנחנו" יש הגרמיה 18להורות כי עד
פה תבא בחשבון ולא מוסיף ...וגם רמוז זה בשירת דוד באומרו “ ֶאְר ְּד ָפה ֹא ְי ַבי ָו ַאְׁש ִמי ֵדם ולא
אשוב עד כלותם" (שמואל ב כב לח) אמר דוד לישראל אני הולך בדרך כל הארץ כדכתי[ב]
“ואלה דברי דוד האחרונים" (שם כג א) ועתידין ישראל להיות נגאלים על ידי שאני מוכן
להשמיד כל אויבי אמנם עתה אני הולך ולא אשוב עד כלות השנים הרמוזים בשירת משה וגם
בפסוק הזה וזהו שאמר “ולא אשוב עד כלותם" ...ובזה ג"כ נרמז “וכי ִי ַּגח שור את איש או את
אשה" (שמות כא כח) שהיה לומר איש או אשה והוסיף האתים להשלים החשבון.
נוסף על פרסום תאריך הגאולה עסק מלכו בדרשות המאוחרות יותר גם באירועים שיתרחשו
בשלבים הראשונים של הגאולה .הוא עסק בפירוט באופן מותו של משיח בן אפרים ,במעשיו
של משיח בן דוד ,בהתארגנותן של האומות נגד ישראל ,בעשרת השבטים אשר ישובו
ויתאחדו ִעם ַעם ישראל ,ובקשיים שיעמדו בפני היהודים בתחילת הדרך ,והתמקד במיוחד
באירועים שעתידים להתרחש בארבעים הימים שבין מותו של משיח בן אפרים לתחייתו19.
נראה כי ההתמקדות דווקא בזמן שבו הוא עצמו כמשיח בן אפרים לא יהיה נוכח ,נועדה
לא רק להפיץ את הבשורה המשיחית אלא גם להכין את מאזיניו לקראת התמודדות עם
המציאות החדשה שבה הוא לא יוכל להנחות אותם .דרשות אלו היו הכנה קונקרטית והכשרה
קונקרטית של המאזינים לקראת העידן המשיחי הקרב ,ולא רק תעמולה משיחית כללית.
בכמה מן הדרשות המאוחרות של מלכו מתגלה זיקה לחזיונות שראה ,ובייחוד למראה
השני שראה ברומא .בחיזיון זה נמסר לו כי ערב הגאולה יתרחש שיטפון בעיר ְו ֵיָראּו ְּבׁ ָש ֵמי ָה
שני כוכבי שביט אשר יבשרו את חורבנה — 20ואכן ,אחת מדרשותיו המאוחרות של מלכו
עוסקת בהופעתו של כוכב ,הנזכר כבר בזוהר ,אשר יגיע מן הצפון ויבשר על התגלותו
הקרובה של המשיח 21.נראה כי מלכו ביקש בדרשה זו לנצל את הופעת השביט ברומא כדי
לשוב ולבסס הן את בשורתו המשיחית הן את מעמדו כמי שצפה וחזה את הופעת הכוכב.
נוסף לכך ,מכיוון שהופעתו של כוכב בהקשר משיחי נרמזת כבר בספר הזוהר היא סותרת
ספר המפואר ,כח ע"ב. 16
חיבורים משיחיים (כת"י) ,דף 49ע"ב. 17
הטעם "מונח" מטעמי המקרא .השימוש בשם "גרמיה" לטעם זה הוא במסורת האיטלקית ובמידה 18
פחותה במסורת האשכנזית (הטעם נקרא "מונח לגרמיה") .במסורת הספרדית נקרא הטעם "פסק". 19
חיבורים משיחיים (כת"י) ,דף 38ע"ב 39 -ע"א. 2 0
2 1
חית קנה ,עמ' .375
חיבורים משיחיים (כת"י) ,דף 37ע"ב 38 -ע"א.
