Page 232 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 232
230חייו ומותו של משיח בן יוסף
עניין רב ואף היו לתו ההיכר שלו .כך למשל ,ההיסטוריון היהודי בן המאה השש עשרה,
גדליה אבן יחיא ,תיאר את מלכו בספרו “שלשלת הקבלה" בראש ובראשונה כדרשן“ 7:כאשר
הגיע בין היהודים היה דורש ברבים בכל גלילות איטליאה ותוגרמה דברים נוראים על התורה
שבכתב ושבע"פ ע"ד [על דרך] הנסתר ופשטים יפים ומתמיהים לא נשמע כמוהו ולא נודע
איך" 8.גם יוסף הכהן ,אשר תיאורו את פרשיית מלכו ארוך ,מפורט ומדויק הרבה יותר
מתיאורו של אבן יחיא ,הדגיש את עיסוקו של מלכו בדרשנות“ :וידרוש לרבים בבולוניא
ובשאר המקומות ,וירוצו רבים אחריו לשמוע בחכמתו ולנסותו בחדות ,ויגד להם שלמה
את כל דבריהם לא היה דבר נעלם ממנו אשר לא הגיד להם"9.
הדרשה בבית הכנסת נתפסה באיטליה בשנים אלו כ"מעשה אמנות" רטורי ,והחל מאמצע
המאה החמש עשרה חיברו רבנים רבים באיטליה חיבורים על מלאכת הדרשה 10.העיסוק
בדרשנות ִאפשר למלכו להיות לדמות ציבורית ,אולם הוא גם העמיד בפניו אתגרים לא
פשוטים וחייב אותו לעמוד בקני המידה הגבוהים של הדרשות והדרשנים בני התקופה.
השינוי בבשורתו המשיחית של מלכו כפי שהוא משתקף
בדרשותיו מתקופה זו
מלכו נשא דרשות עוד בתקופת שהותו הראשונה באיטליה ,אשר עובדו ונערכו מאוחר
יותר והיו ל"ספר המפואר"; 11דרשות אלו היו מכוונות לקהל מצומצם של תלמידים חברים
אשר עסקו בקבלה ובחישובי קץ“ :למען אחי ורעי ...החברים המקשיבים לקולי ,נאמנים,
בנים ֵאמּון בם" 12.המעבר לפעילות ציבורית גלויה התבטא בשינוי בקהל שהדרשות נועדו
לו ובפנייה לציבור הרחב ,וחייב את התאמתן של הדרשות לקהל הרחב הן מבחינת סגנון
על אפיונו של מלכו כמאגיקון וכבעל כוחות נבואיים ראו אידל ,שלמה מלכו כמאגיקון. 7
אבן יחיא ,שלשלת הקבלה ,עמ' קג .הספר נדפס לראשונה בוונציה בשנת שמ"ז ( ,)1587אולם 8
9
טיוטה ראשונה שלו הייתה מוכנה כבר בשנת — 1562ראו שלשלת הקבלה טיוטה (כת"י). 10
הכהן ,דברי הימים ,דף צא ע"א.
1 1
כך למשל ר' יהודה מסר ליאון בחיבורו "נופת צופים" (נדפס לראשונה במנטובה רל"ז [;]1477 12
על השפעתו של חיבור זה ראו בונפיל ,הרבנות ,עמ' 191הערה ;)126ר' יוסף בן שם טוב בספרו
"עין הקורא" (החיבור נותר בכתב יד והיה נפוץ באיטליה במאה השש עשרה) ,ומאוחר יותר אף
ר' משה בן שמואל אבן באסה מבלאניש בחיבורו "תנאי הדרשן" (לא נדפס) .דוגמה לחיבור נוסף
העוסק במתודולוגיה של הדרשות הוא חיבורו של ר' יעקב בן קלונימוס הלוי "קול יעקב" (לא
נדפס) ,הכולל נושאים לדרשות .בתקופה מאוחרת יותר קבע אמנם ר' יהודה אריה ממודינא כי
באיטליה יכול כל מי שמבקש לדרוש לעלות לתיבה ולדרוש (בונפיל ,הרבנות ,עמ' 192הערה
,)136אולם הדברים מכוונים להדגיש את הניגוד לדרשנים הנוצרים אשר בשנים אלו הוטלו
עליהם מגבלות רבות ופיקוח קפדני.
כפי שכבר ציינתי ,שמו המקורי של הספר היה "דרשות שלמה מלכו".
ספר המפואר ,א ע"א ,לה ע"ב -לו ע"א.
