Page 233 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 233

‫פרק ז ‪231‬‬

‫הדברים הן מבחינת תוכניהם‪ .‬על טיבו של שינוי זה ניתן לעמוד מתוך השוואה בין התכנים‬
‫והרעיונות המופיעים ב"ספר המפואר"‪ ,‬המשקף את השלב המוקדם יותר בפעילותו של‬
‫מלכו‪ ,‬לבין הדרשות המופיעות בספר שני שחיבר‪ ,‬שאותו הוא תכנן להדפיס בסוף שנת‬
‫רצ"ב (‪ ,)1532‬תכנית שלא מומשה בעקבות מעצרו באותו הקיץ והוצאתו להורג מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬וכן בהשוואה לדרשות וחידושים שלו שהועלו על הכתב בידי תלמידיו‪ .‬חיבורים אלו‬
‫משקפים את הרעיונות שחשף מלכו בפני הציבור הרחב לאחר שובו לאיטליה‪ ,‬וההבדלים‬
‫בינם לבין הדרשות ב"ספר המפואר" מלמדים על השינויים שחלו באופי פעילותו‪ ,‬בבשורתו‬

                           ‫המשיחית ובתפיסתו העצמית עם המעבר לפעילות גלויה‪.‬‬
‫ב"ספר המפואר" הציג מלכו את ביאת המשיח כשלב האחרון והסופי בתיקון שבמהותו‬
‫הוא תיקון רוחני ועולמי‪ .‬הקלקול היסודי שיתוקן עם ביאת המשיח הוא חטאו של אדם‬
‫הראשון‪ ,‬חטא זניחת הרוחניות והבחירה בגשמיות‪ ,‬חטא אשר עם ישראל שב וחזר עליו‬
‫בהזדמנויות שונות‪ .‬ההשלכות של תיקונו של חטא זה תהיינה בעיקר רוחניות ואוניברסליות‪,‬‬
‫ועם תיקונו תתאפשר חשיפתם של סודותיה הכמוסים של התורה לכלל האנושות‪ .‬שחרורו‬
‫של עם ישראל משעבודו לאומות הוא חלק מתהליך זה‪ ,‬אולם השחרור‪ ,‬וכן השעבוד לפניו‪,‬‬
‫הם רק תופעות נלוות למציאות הבלתי מושלמת בעולם שלפני התיקון המשיחי‪ ,‬ואינם‬

                                                      ‫המהות או התכלית שלו‪13.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בדרשותיו המאוחרות יותר מיקד מלכו את התהליך המשיחי בצורה חריפה‬
‫ובולטת ברכיב הלאומי של הגאולה‪ ,‬והתעלם כמעט לגמרי מן ההיבטים הרוחניים–‬
‫האוניברסליים שלה‪ .‬ביאת המשיח מוצגת בדרשות אלו בראש ובראשונה כתיקונה של‬
‫מערכת היחסים שבין ישראל לאומות העולם‪ ,‬ומשקל רב ניתן לצרות ולקשיים שעם ישראל‬
‫סבל מהם במהלך שנות השעבוד בהיותו בגולה‪ ,‬ולמחיר הכבד שעתידים לשלם המשעבדים‬
‫והפוגעים על מעשיהם‪ .‬כך למשל בדרשה על הפסוק “כי יהיה נ ֲעָר ְבתּו ָלה ְמ ֹאָר ָׂשה לאיש‬

                     ‫ּו ְמ ָצ ָאּה איש בעיר ושכב עמה" (דברים כב כג) כתב מלכו זאת‪14:‬‬
‫“הנ ֲעָר" רמז לישראל שנאמ[ר] עלהם “בתולת ישראל" (ירמיה לא ג)‪“ .‬מאורשה לאיש" האיש‬
‫זה הקב"ה שנאמ[ר] “יי' איש מלחמה" (שמות טו ג)‪ּ“ .‬ו ְמ ָצ ָאּה איש בעיר ושכב עמה"‪ ,‬האיש‬
‫שרו של עשו‪ ,‬והעיר ירושלם‪“ .‬והוצאתם את שניהם אל שער העיר ּו ְס ַק ְל ֶּתם אותם באבנים‬
‫ָו ֵמתּו" (דברים כב כד)‪ ,‬ירצה שבכח שרו של עשו באו על העיר ירושלם והחריבו העיר ושכבו‬
‫בבנות ישראל שהיא נערה בתולה‪ .‬ובזמן ההוא אותה נערה נסקלה בעיר ובשערים באבנים‬
‫שהמטיר הקב"ה עליהם ומתו כמה נפשות מישראל‪ .‬ובזה המקום עצמו עתיד ליסקל עמו של‬
‫עשו‪ ,‬שנאמ[ר] “ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני ֶא ְל ָגּ ִביׁש אש וגפרית אמטיר‬
‫עליו" (יחזקאל לח כב)‪“ .‬על דבר אשר ִע ָּנה" (דברים כב כד) במקום ההוא “את אשת רעהו"‬
‫(שם)‪ ,‬שהמלאכים והשרים מתחברים עם הב"ה שהם קרובים אליו‪ּ“ ,‬ו ִב ַעְר ָ ּת הרע ִמ ִ ּקְר ֶבָּך"‬
‫(שם) זה שאמ[ר] “ְו ִט ֲהרּו הארץ" (יחזקאל לט טז)‪ .‬ומה שאמ[ר] “ ַה ַּנ ֲעָר על דבר אשר לא צעקה‬
‫בעיר" (דברים כב כד) ירצה שלא צעקה בתפילה לפני הקב"ה בעיר ירושלם קודם שיחרב‪.‬‬

                                                                ‫‪ 1	 3‬ראו לעיל עמ' ‪.188-187‬‬
                                               ‫‪ 	14‬חיבורים משיחיים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 37‬ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238