Page 228 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 228
226חייו ומותו של משיח בן יוסף
להרוג בפיו — “שלכל צריו ואויביו יפתח פיו וימית אותם" — 200והיכולת להחיות מתים:
“כי כמו שבידו להמית ברוח שפתיו הרשעים כן יש בידו להחיות הצדיקים" 201.מלכו ראה
אפוא בחזונו את הופעתו של משיח בן דוד אשר החיה את מלכו עצמו שנהרג לפני כן
במהלך המלחמה .שני אירועים אלו ,מותו במלחמה והחייאתו בידי משיח בן דוד ,הם סימני
ההיכר הבולטים של משיח בן אפרים.
חיזוק לפרשנות זו ,שבעזרתו יובהרו גם פרטים נוספים בחלום ,מתגלה בדיונו של מלכו
בברית בין הבתרים ובפרשנותו לחיות השונות שנזכרו בה ,המופיע בחיבורו השני שאותו
לא הספיק להדפיס — וכך יש שם202:
ולכן נתן לו אות בעגלה משולשת וכו' והתור הוא משיח בן אפרים והגוזל הוא משיח בן דוד.
ומה שאמר “ַו ְי ַב ֵ ּתר אותם ַבּ ָ ּתֶוְך ַו ִיּ ֵ ּתן איש ִ ּב ְתרֹו לקראת רעהו" (בראשית טו י) להיות רמז
למיתת המלכים שאמרנו ומה שאמר “ואת הצפור לא בתר" (שם) לפי שהוא רמז למלך המשיח
שהוא חי וקיים “ַו ֵיֶּרד העיט על הפגרים ַו ַיּׁ ֵּשב אותם אברם" (שם שם יא) למה “וישב" לשמור
התור שגם יפול במלחמה ההיא שלא יאכלוהו כמו הפגרים האחרים שהוא עתיד להחיות ועל זה
אמר “ואת הצפור לא בתר" על הגוזל ,ומהתור אינו מדבר ,שימות לפי שעה באבני הסוללות.
מדברים אלו מתברר מדוע חשש כל כך מלכו ,ששכב פצוע אנוש ,מפני העופות
הדורסים — “אוי לי שאכלו אותי העופות הללו את בשרי כמו שאכלו בשר האנשים אשר
איתי" — 203ומתבררת שאלתו של האיש לבוש הלבן אשר החיה אותו “וכי ירד שום עוף על
זה" ,שרק אחריה הוא פנה להחיות אותו .החשש והשאלה נבעו מהידיעה שמשיח בן אפרים
(התור) לא היה אמור להיאכל על ידי העופות; עצם הדבר שהעופות לא ירדו עליו מחזק
את ההכרה כי היה זה משיח בן אפרים .לאור זאת מובן גם מדוע הופיעו במראה דווקא
יונים ,בנות דמותו של משיח בן אפרים .גם תיאור מותו של משיח בן אפרים בקטע זה
“באבני הסוללות" ,תואם את מה שאירע בחזון כאשר מלכו נפגע “בכדור ברזל בכלי אש".
יש לראות אפוא בחזון הראשון שראה מלכו עוד בהיותו בפורטוגל ,את מעשה ההסמכה
שלו לתפקיד משיח בן אפרים .במהלך חזון זה הוא ראה את עצמו מתפקד כמוהו ,נלחם
כמוהו ,ונהרג ומוקם לתחייה בידי משיח בן דוד ,בדיוק על פי התסריט שאותו הוא פרס
מאוחר יותר ב"ספר המפואר" .חזון זה מלמד כי תפיסתו המשיחית של מלכו ,ובכלל זה
תפקידו ומקומו שלו בתהליך המשיחי ,התעצבו עוד בפורטוגל ,לפני הופעתו של דוד
הראובני שם ולפני ששב ליהדות גלויה .השנים שבאו לאחר מכן ,שבהן שהה באיטליה,
היו שנים של גיבוש של רעיונות ותפיסות שספג כבן אנוסים בפורטוגל ,וניסוחם .התפיסה
המשיחית המתגלה בחזון זה היא תפיסה המעמידה במרכז תהליך הגאולה את העשייה
הפיזית (המתבטאת בחלום בבניית החומה ובמלחמה בחיילים שמעבר לנהר) ורואה בה ,ולא
2 00ספר המפואר ,יט ע"ב.
201שם ,דף כ ע"א.
2 02חיבורים משיחיים (כת"י) ,דף 50ע"א.
2 03חית קנה ,עמ' .371
