Page 225 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 225

‫פרק ו ‪223‬‬

‫באופן גרוטסקי‪ ,‬אלא להפך‪ :‬להעתיק אותם ולהשתמש בהם לצרכים ולאינטרסים שלה‪,‬‬
     ‫תוך הכרתה בערכם ובתרומתם של הדגמים והפירושים הנוצריים לתהליך המשיחי‪.‬‬

‫מבחינה זו מלכו היה חלק ממגמה רחבה שהתבטאה בנכונות לאמץ כלים‪ ,‬מונחים‬
‫ופרשנויות של הדתות היריבות‪ ,‬שנעשתה בחסותן של תפיסות קבליות‪ .‬ביטוי נוסף לשיח‬
‫זה התגלה גם בארון הספרים של אשר לעמליין‪ ,‬אשר כלל גם חיבורים אסטרליים–מאגיים‬

                             ‫נוצריים‪ ,‬אשר אף שימשו אותו בפעילותו המשיחית‪187.‬‬
‫נראה אפוא כי השיח המשיחי אשר מבחינת תכניו הדגיש דווקא את המתח‪ ,‬העוינות‬
‫והעימות בין יהודים לנוצרים‪ ,‬היה גם ערוץ של הכרה בפרשנות המשיחית הנוצרית‬
‫ולגיטימציה שלה‪ .‬ואכן‪ ,‬ואולי בהשפעת מגמה זו‪ ,‬שב והופיע מושג “החטא הקדמון" בצורה‬
‫בולטת במחצית השנייה של המאה השש עשרה בחיבוריהם של מחברים יהודים נוספים‬

                                    ‫באיטליה גם כאלו ללא עבר נוצרי או אנוסי‪188.‬‬
‫קווי דמיון לתפיסתו המשיחית של מלכו מתגלים במקור נוסף ומפתיע — “מבצר האמונה"‬
‫(‪ ,)Fortalitium Fidei‬ספרו של אלונסו דה אספינה (‪ )Alonso de Espina‬מסוף שנות‬
‫החמישים של המאה החמש עשרה ואחד מהחיבורים האנטי–יהודיים הבולטים של התקופה‪189.‬‬
‫בפרק ד' של החיבור‪ ,‬המוקדש לפולמוס אנטי–מוסלמי‪ ,‬מוזכרות ארבע נבואות על החורבן‬
‫שימיטו המוסלמים על הנוצרים באחרית הימים‪ .‬בדיונו בנבואות אלו מתגלה אספינה‬
‫כשותף לתפיסה הרואה באסלאם את האנטי–כריסטוס‪ ,‬וכמי שצפה לו ניצחונות שיביאו‬
‫כמעט להשמדת הנצרות ולהעמדת האסלאם במקומה — ובתוך מהלך זה העלה אספינה שתי‬
‫נקודות מעניינות‪ :‬הוא זיהה את האסלאם כשעיר ואת הנצרות כשה — “השעיר הוא מוחמד‬
‫והשה בן הכבשה הוא ישו בן הבתולה"‪ — 190‬ובנבואה השנייה (שאותה הוא ייחס ליואכים‬
‫מפיורה‪ )Joachim de Fiore ,‬הוא מזכיר ציפורים שחורות ששמן מורכב מהאות הראשונה‬

                  ‫ומהאות השמינית באלף בית הלטיני‪ ,AH ,‬המייצגות את האסלאם‪.‬‬
‫החשש (או במקרה של מלכו — התקווה) כי האסלאם ישמיד את הנצרות היה נפוץ במאה‬
‫השש עשרה באירופה הנוצרית והיה כר פורה לנבואות חורבן ולקריאה לחזרה בתשובה‪191,‬‬
‫אולם הזיהוי של מוחמד‪ ,‬והאסלאם בכלל‪ ,‬כשעיר‪ ,‬ויותר מכך ציפורים שחורות המופיעות‬
‫בחזון אסכטולוגי‪ ,‬הן ב"מבצר האמונה" הן בכתביו ובחזונותיו של מלכו‪ ,‬הם קווי דמיון‬

      ‫מובהקים הרבה יותר העשויים ללמד על קשר והשפעה בין רעיונות אלו למלכו‪192.‬‬

‫‪ 	187‬על ביטויים למגמות דומות הקשורות לקבלת צפת החל במחצית השנייה של המאה השש עשרה‬
                          ‫הצביע באחרונה רוני ויינשטיין — ראו ויינשטיין‪ ,‬שברו את הכלים‪.‬‬

‫‪ 	188‬בעקבותיו של מלכו ראו גם ר' מרדכי דאטו ור' יהודה מוסקאטו בחטא הקדמון נקודת מפנה‬
             ‫היסטורית בעלת משמעויות משיחיות נרחבות — ראו יעקבסון‪ ,‬הגאולה האחרונה‪.‬‬

‫‪ 	189‬על חיבור זה ראו מיוחס–ג'יניאו‪ ,‬קץ המערב‪ .‬על יחסו של החיבור ומחברו לאסלאם ראו‪Ana :‬‬
‫‪Echeverria, The Fortress of Faith: The Attitude Towards Muslims in Fifteenth‬‬

                                                               ‫‪Century Spain, Leiden 1999‬‬
                                         ‫‪ 	190‬מצוטט מתוך מיוחס–ג'יניאו‪ ,‬חישובי קץ‪ ,‬עמ' ‪.106‬‬

                                                               ‫‪ 1	 91‬ראו על כך להלן עמ' ‪.245‬‬
                 ‫‪ 	192‬ציפורים שחורות הופיעו בחזון הראשון של מלכו — ראו חית קנה‪ ,‬עמ' ‪.371‬‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230