Page 229 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 229
פרק ו 227
בהתבוננות עיונית ,בתפילה או אפילו בפעילות מאגית ,את הגורם המוליך והמקדם את
המהלך המשיחי .מלכו סירב לחשוף את פשרו של החזון אפילו במכתב לר' יוסף טאיטאצאק,
אולי כדי להימנע מלהצהיר בפומבי שהוא משיח בן אפרים.
אולם חזונו של מלכו לא מבטא רק את התפיסות המשיחיות שלהן הוא נחשף בפורטוגל
בשנים שלפני כן ,אלא גם את האירועים שעברו עליו בסמוך להתגלות זו ,עם הופעתו של
דוד הראובני בחצר המלכותית .ובייחוד את האופן שבו הוא תפס את מקומו ואת תפקידו
של הראובני בתוך מהלך זה .גם בחזון גם במציאות נקודת המוצא היא מפגש עם אדם זר
ולא מוכר ,מפגש שהוביל לראייה של תופעות בלתי מובנות ,לפגיעה גופנית ולריפוי
פלאי ,שהיה גם מעין לידה מחדש שבעקבותיה באו תובנות חדשות:
המפגש עם הראובני205 המראה הראשון2 04
ויהי אחרי שהגיע האיש גבור חיל החסיד וארא והנה אחד נכבד זקנו ארוך מאד ומראה ו
מוהר"ר [מורינו הרב ר'] דוד המכונה כתלג חיור ואמר לי בא עמי לחורב'[ה] אחת
הראובני יצ"ו [ישמרו צורו וגואלו] לחצר בית מחורבת ירושלים והלכתי עמו לשם
המלך מפורטיגא"ל
בחלום הלילה ראיתי מראות נוראות משונות ובתוך הדברים האלה שראתי שאני בדרך זמן
זו מזו אשר נבהלתי מאוד מהם רב ובדרך ראיתי שלושה אלונים שכולם
יוצאי'[ם] משורש אחד וענפיהם נפרדים לכל
רוח ועל הענפי'[ם] ראיתי יונות הרבה
לבנות ...ואני רואה את המכה הגדולה הזאת
הנעשית ביונות
ובלילה עשתי הברית על ידי לבדי ואין איש ובתוך זה הכו אותי מיחזה בכדור ברזל בכלי
איתי והקב"ה למען שמו עזרני אעפ"י שצער אש ויצא הכדור מאחורי והתאמצתי והתחזקתי
וכאב הרגשתי ונתעלפתי כי הדם היה שותת בטורח גדול שלא אפיל לארץ ולא עצרתי כ ח
כמעין נובע המתגבר ונפלתי לארץ
והרחמן הרופא הנאמן ריפא אותי במעט זמן וישם פיו על פי ועיניו על עיני וכפיו על כפי
לא יאמין כי המסופר ודבר עמי דברי[ם] בשם אלוקים בלחש פעמי ם
מספר ויעמדיני על עמדי
ואחר שאני חתום בחות[ם] בוראי נראו אלי ויאמ[ר] לי הבנות את מקרה היונות הלל ו
וגווניהם משתנו[ת] מה הן ועל מה הן מוראות דברי[ם] נוראי[ם] גדולים ועצומים וגלוי אלי
204חית קנה ,עמ' .372-371
205שם ,עמ' .371