Page 287 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 287

‫פרק ח ‪285‬‬

‫השונות בדבר המשיח השוהה ברומא וממתין להתגלותו‪ 77,‬וכן על תיאורו של ישעיהו את‬
‫עבד ה'‪“ :‬נבזה ַו ֲח ַדל אישים איש מכאובות ִוידּו ַע חולי" (ישעיהו נג ג)‪ ,‬נבואה שניתנו לה‬
‫פרשנויות משיחיות רבות‪ ,‬יהודיות ונוצריות‪ 78.‬מלכו מתגלה כאן אפוא כמי שהתכונן‬
‫לקראת התגלות בעלת משמעות משיחית מיד עם הגיעו לרומא‪ 79.‬הוא לא היה זקוק למידע‬
‫מן הסוג שנמסר לדניאל בנוגע למועד הגאולה ולאופן התרחשותה‪ 80,‬שכן הוא כבר ידע‬
‫את מועד הגאולה ואת המהלכים המרכזיים שלה ואף פרסם זאת ב"ספר המפואר"‪ ,‬שנדפס‬

                                                            ‫כחצי שנה לפני כן‪.‬‬
‫נוסף על הפער הבולט בין הדימוי העצמי המשיחי של מלכו לזה של דניאל‪ ,‬ניתן להצביע‬
‫על הבדל חשוב נוסף בנוגע לתוכנם של הגילויים שנראו להם‪ .‬בעוד לדניאל הבטיח המלאך‬
‫“להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים" (דניאל י יד)‪ ,‬למלכו הוא הבטיח “להבינך‬
‫את אשר יקרה לעמים אשר אתם בקרבם"‪ .‬להבדל זה נודעת חשיבות מרובה‪ ,‬שכן הוא‬
‫מסיט את מרכז הכובד של פעילותו המשיחית של מלכו מן החברה היהודית אל החברה‬
‫הנוצרית‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שאראה להלן‪ ,‬פעילותו המשיחית של מלכו הגיעה לשיאה כאשר יצא‬
‫לפגישה בעלת משמעות משיחית ותוכן משיחי עם הקיסר קרל החמישי‪ ,‬ושילב בה את‬

                                                           ‫שני המישורים הללו‪.‬‬
‫לאחר ציפיה בת שלושים ימים בסמוך לגשר יחד עם הדלים והחולים נגלה למלכו‬
‫החיזיון שלו ציפה‪ .‬כבר התמונות הראשונות — הזקן‪ ,‬שני ההרים ושני האנשים לבושי‬
‫הבדים הלבנים — מבהירות כי חיזיון זה הוא למעשה המשכו והשלמתו של החיזיון הראשון‬

                                                          ‫שראה עוד בפורטוגל‪.‬‬
‫כמו במראה הראשון שנראה לו בפורטוגל‪ ,‬גם הפעם מלכו לא הבין את פשרו של‬
‫החיזיון‪ ,‬ונזקק להסבריו של הזקן אשר הוליך אותו בתחילת המראה‪ .‬אולם שלא כחיזיון‬
‫שראה בפורטוגל‪ ,‬שאותו הוא תיאר באיגרתו הראשונה‪ ,‬באיגרת השניה הוא לא הסתפק רק‬
‫בתיאור המראה אלא הביא גם את ההסברים שקיבל מן הזקן‪ ,‬דבר שנמנע מלעשות בנוגע‬

‫במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,31427‬דף ‪ 5‬עמ' א)‪“ ,‬ספר רזיאל המיוחס לר' שלמה מולכו"‬   ‫‪	77‬‬
‫(ספר המליץ‪ ,‬כת"י מינכן ‪ ,Hebr. 285\2‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,23137‬דף‬     ‫‪7	 8‬‬
‫‪ 9‬עמ' א‪“ .‬ספר האות" היה שייך לאג'ידיו מוויטרבו ו"ספר המליץ" ליוהן וידמנשטטר (‪Johann‬‬     ‫‪7	 9‬‬
‫‪ ,)Albrecht Widmannstetter‬והם מצביעים על זיקה בין מלכו לספר רזיאל (אף על פי‪,‬‬
                                                                                        ‫‪8	 0‬‬
                                 ‫שכאמור‪ ,‬הזיהוי של ספרים אלו עם ספר רזיאל אינו נכון)‪.‬‬
‫על מסורות אלו‪ ,‬שהמפורסמת בהן מופיעה בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין דף צח ע"ב‪ ,‬ראו‬

                                                                ‫ברגר‪ ,‬יושב בשערי רומא‪.‬‬
                                                                ‫ראו לעיל עמ' ‪.219-216‬‬
‫במהלך תפילת מנחה שהתפלל לפני שנכנס לעיר שמע מלכו קול אשר קרא באוזניו פסוקים‬
‫שונים אשר מקצתם כבר נדרשו על ידו ב"ספר המפואר" כמבשרים את חורבנה של אדום ונפילתה‬
‫בידי ישמעאל ערב הופעתו של משיח בן אפרים (ספר המפואר‪ ,‬כא ע"ב ‪ -‬כב ע"א)‪ .‬גם הפסוקים‬
‫האחרים ששמע נוגעים לרווחתם של ישראל לאחר הפגיעה באדום‪ ,‬או להבטחות לנקמה בגויים‪.‬‬
                                                              ‫ראו למשל דניאל ט כד‪-‬כז‪.‬‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292