Page 282 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 282

‫‪ 280‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫המשיחית של אברהם הלוי מחזקת את הקשר בין גורמים אלו‪ .‬אברהם הלוי ראה בתגליות‬
‫הגאוגרפיות‪ ,‬באירועים הפוליטיים‪ ,‬במשברים הדתיים‪ ,‬בעליית ההבראיזם ובמלחמות עם‬
‫העות'מאנים את גילוייו וביטוייו המובהקים של התהליך המשיחי‪ ,‬ובהיסטוריה את זירת‬
‫התרחשותו — ותפיסתו של מלכו את הכתרתו של קרל החמישי כאירוע בעל משמעות‬
‫מבחינת המהלך המשיחי היהודי היא המשכה של מגמה זו‪ ,‬שהלוי היה דוברה העיקרי‪ ,‬מגמה‬

                        ‫של התבוננות במציאות ההיסטורית מנקודת המבט המשיחית‪.‬‬
‫מפתה להניח כי דוד הראובני‪ ,‬שעל הקשרים בינו לבין הלוי הצבעתי לעיל‪ ,‬היה הצינור‬
‫שבאמצעותו הגיעה השפעתו של הלוי גם אל מלכו‪ ,‬אולם באיגרותיו מלכו שב ומדגיש‬

                                                 ‫דווקא את הנתק הקיים ביניהם‪:‬‬
‫[בפורטוגל] והוא היה מעלים ומכסה ממני ואומר מכל זה לא ידעתי מאומה‪ ...‬ואחר שעמדתי‬
‫ממטתי והלכתי למהרר"ד [למורנו הרב ר' דוד] יצ"ו [ישמרו צורו ויחיו] ואמרתי אדוני דבר‬
‫עמי דברך ואל תכסה ממני כי כבר קיימתי מצות בוראי ית' והרני מהול כאחד מבני ישראל‬

                                               ‫ואז הראה לי פנים זועפות וגער בי‪58.‬‬
‫[ובאיטליה] ובימים ההם שמעתי אומרים שבא השר ד"וד לאיטאליא"ה‪ ...‬והיה בדעתי כי‬
‫כראותי פניו ואלפני בינה והיה חלוף הדברים כי הוא שאל ממני‪ .‬ואין אני מאמין הדבר אלא‬
‫שהוא חכם גדול ומה שהוא אומר שאינו יודע תורה וחכמה הוא כדי לגנוב דעת הבריות וגם‬

                                                     ‫ליראות אך אני מתנהג עמו‪59.‬‬

‫אין סיבה לפקפק בדברים אלו‪ .‬אם מטרתו של מלכו הייתה להסתיר את השפעתו של הראובני‬
‫עליו‪ ,‬בעקבות המוניטין המפוקפק שהיה לראובני בשנים אלו באיטליה‪ 60,‬הוא היה יכול‬
‫לא להזכיר אותו כלל באיגרותיו‪ ,‬או להתייחס אליו בשלילה‪ .‬הזכרת שמו בהערכה מרובה‬

                  ‫מחזקת את אמינותם של דבריו שהראובני לא מסר לו מידע כלשהו‪.‬‬
‫אף על פי שמלכו עשוי היה לפגוש בהדים מתורתו של הלוי בפורטוגל‪ ,‬ואף על פי שהלוי‬
‫עצמו עבר בשאלוניקי בדרכו למצרים ומשם לארץ ישראל‪ 61,‬המקום הטבעי והסביר ביותר‬
‫שבו מלכו היה יכול ללמוד על כתביו של הלוי הוא איטליה‪ ,‬שאליה הפנה הלוי את כתביו‪.‬‬
‫אחד המרכזים העיקריים של ההתעניינות בכתבי הלוי ובמשנתו היה סביב משפחת משולם‬
‫בוונציה‪ ,‬ומרכז אחר היה קשור לבני משפחת דה פיזה‪ .‬אבא מרי‪ ,‬אביו של אליהו חלפן‬
‫איש ונציה‪ ,‬אשר היה איש הקשר המרכזי של מלכו בתקופת שהותו השנייה באיטליה‪ ,‬עמד‬
‫בקשרים עם בני משפחת פיזה ואף חיבר קינה לזכרו של יחיאל דה פיזה‪ 62.‬נוסף לכך‪ ,‬ציינתי‬

                                                                     ‫חית קנה‪ ,‬עמ' ‪.370‬‬  ‫‪5	 8‬‬
                                                                          ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.377‬‬  ‫‪5	 9‬‬
                                                                                        ‫‪	60‬‬
‫על הרקע לכך ראו סימונסון‪ ,‬שליחותו‪ .‬וראו גם את איגרתו של ר' עזריאל דאיינה בעניינו של‬
‫הראובני‪ ,‬ואת סיכומו של בוקסנבוים בהקשר זה‪ :‬בוקסנבוים‪ ,‬שו"ת ר' עזריאל דאיינה‪ ,‬א‪ ,‬עמ'‬     ‫‪	61‬‬
                                                                                        ‫‪6	 2‬‬
                                                    ‫לא‪-‬לב‪ ,‬עמ' ‪( 580-577‬נוסח האיגרת)‪.‬‬
‫על שהותו של הלוי בשאלוניקי ראו בנמלך‪ ,‬אנוסי פורטוגל‪ ,‬עמ' ‪ .303‬את ספרו משרא קטרין‬

                                             ‫הדפיס הלוי בקונסטנטינופול ולא בשאלוניקי‪.‬‬
‫כת"י נאפולי‪ ,‬ספריה לאומית ‪( III F 11/12‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪,)11526‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287