Page 292 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 290‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫לסייע לו במלחמתו‪ 96.‬אין לפטור את תכניותיו של מלכו כהזיות בלתי מציאותיות‪ ,‬שכן‬
‫הוא כבר השכיל למצוא שפה משותפת עם הדוכס של אורבינו‪ ,‬עם השגריר הפורטוגלי‬
‫ברומא וכן עם האפיפיור ועם רבים מן הקרדינלים ברומא‪ .‬פעילותו מאז שובו לאיטליה‬
‫התאפיינה במגעים מתמשכים עם גורמים בכירים בממסד הכנסייתי והפוליטי תוך הפגנת‬
‫תבונה פוליטית ותושיה רבה; מה גם שהיה לו ניסיון רב בתחומים אלו עוד מהתקופה שבה‬
‫היה שופט בבית המשפט לערעורים בפורטוגל‪ .‬אין אפוא סיבה להניח כי דווקא בשיאה‬
‫של פעילותו פנה מלכו לכיוון הפנטסטי והבלתי מציאותי‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬יש לזכור כי עדותו‬
‫של יוסף מרוסהיים היא מכלי שני בלבד‪ ,‬וכפי שהוא עצמו הדגיש הוא אפילו לא היה‬

‫ברגנסבורג כאשר בא לשם מלכו‪.‬‬
‫המקורות המהימנים ביותר בנוגע לתוכן שיחתם של מלכו והקיסר הם שתי איגרותיו‬
‫של הירונימוס אלאנדר‪ ,‬השליח האפיפיורי המיוחד לכינוס ברגנסבורג‪ ,‬למזכירו האישי‬
‫של האפיפיור‪ ,‬סנייה (‪ )Giovanni Battista Sanga‬מ–‪ 21‬באוגוסט ו–‪ 1‬בספטמבר ‪,1532‬‬
‫שחשפה חוה פרנקל–גולדשמידט‪ ,‬אשר בהן מתואר בפירוט תוכנה של הפגישה בין מלכו‬

‫לקיסר‪ .‬באיגרת הראשונה נאמר כי‪97‬‬
‫הנה היהודי הפורטוגלי הכופר‪ ,‬שעוד ברומא הצעתי לשרוף אותו‪ ,‬הגיע לחצר עם אנטוניו‬
‫די ליווה (‪ )Antonio di Leva‬וכבוד הקיסר קיבל אותו לראיון‪ .‬וכפי שהיהודי בעצמו סיפר‬
‫לי הערב הקיסר הקשיב לו בעניין רב במשך שעתיים‪ ,‬ושאל אותו הרבה דברים‪ ...‬הוא הביא‬
‫עמו נס ודגל ומגן וחרב שבעזרתם הוא אומר לנצח את התורכי‪ ,‬והוא אומר שהוא חייב להיות‬

‫הלוחם הראשון‪.‬‬
‫ובאיגרת השנייה נאמר כי‬
‫אותו היהודי הפורטוגלי הכופר יחד עם האחר מערביה שבא לרומא בשנה הראשונה של הוד‬
‫קדושתו (דוד הראובני)‪ ,‬יחד עם אחרים‪ ,‬בא לכאן יחד עם אנטוניו די ליווה‪ ,‬והם הביאו‬
‫אתם את הדגלים היהודיים עם אותו מגן וחרב אשר‪ ,‬כפי שהוא אומר‪ ,‬מקודש על ידי שמות‬
‫אלוהיים בעברית‪ .‬הוא מבטיח הבטחות גדולות נגד התורכי‪ ,‬והוא אומר שעליו להיות אחד‬
‫המנהיגים‪ .‬והוא מבטיח ניצחון בטוח באמצעותו ובאמצעות הכלים הקדושים שלו‪ ,‬ושהוא‬
‫יהרוג או ייקח בשבי את השולטאן‪.‬‬
‫התמונה המתקבלת מאיגרות אלו עולה בקנה אחד עם הידיעות שמסר יוסף מרוסהיים בנוגע‬
‫לסיוע צבאי לקיסר נגד העות'מאנים‪ ,‬אולם שיתוף הפעולה הזה לא תוכנן להתבסס על‬
‫גיוס של צבא יהודי אלא על הכוחות המאגיים המוכחים שבהם ניחן מלכו‪ .‬יכולתו לסייע‬
‫לקיסר במלחמה בעות'מאנים נשענה על המוניטין שלו כמאגיקון‪ ,‬מוניטין שכבר הוכח‬
‫עם התגשמותן של נבואותיו באיטליה ואולי עוד לפני כן‪ .‬הוא הציג לקיסר כלים שונים‪:‬‬

‫‪ 96‬קושי זה יצר ככל הנראה את התאוריה חסרת הבסיס שלפיה ביקש מלכו לגייס צבא של אנוסים‬
‫שילחמו לימינו של הקיסר‪.‬‬

‫‪ 9 7‬פרנקל–גולדשמידט‪ ,‬יוסף מרוסהיים‪ ,‬עמ' ‪.183‬‬